יום
טוב בן עזריאל הלמן נולד בקראסילוב, ווהלין (כיום באוקראינה) בג' בניסן
תר"ן, 24 במארס 1890. למד ב'ישיבה' באודיסה וכן שיעורים למדעי המזרח
(האקדמיה) בפטרוגראד. עסק בהוראה בניקולאייב וב'ישיבה' של אודיסה. ב-1922
יצא לארצות הברית ועסק שם בהוראה. בתרצ"ו עלה ארצה ועסק כל ימיו בהוראה
בירושלים. מאז פירסם מאמרו הראשון ב"השילוח" (כרך ל"ז, תר"ף. לפני כן פירסם
רשימות ב"הזמן" וב"ברקאי" שיצא באודיסה) השתתף במאמרים ומסות על ספרות
ובעניני יום בעיתונים ובכתבי-עת העבריים בארצות הברית, ארץ-ישראל ועוד.
הלמן היה במשך שנים הכתב הארצישראלי ל"הדואר" באמריקה. מבחר מסותיו ומאמריו
כונסו לאחר מותו באסופה הגות ודמות : פרקים בספרות ובחינוך (תשכ"ג).
הלמן חיבר שני ספרי לימוד: עשרה פרקים לשירי ח. נ. ביאליק (תשי"ג),
פרקים לשירי שאול טשרניחובסקי (תשי"ז) ותירגם הלב לא.ד.
אמיצ'יס (פרנקפורט, תרפ"ג), רשות עמק טניסי לד. לילינטל (תש"ו),
הודו לה"נ ברילספורד (תש"ט) ודימוקרטיה וחינוך לג'ון דיואי,
בצירוף מסה על דיואי (תש"ך). בימי שהייתו באמריקה היה מעורכי כתב העת
"הדואר". יום-טוב הלמן נפטר בירושלים בי"ח בניסן תשכ"א, 4 באפריל 1961.
[עודכן לאחרונה: 5 במאי 2018] |