יואל בן ר' יהודה לוי (ברי"ל) נולד בד' באדר תקכ"ב, 27 בפברואר 1762*. בן עשרים הגיע לברלין, שם נכנס לחבורת המשכילים של מנדלסון וביחוד נתחבר ליצחק סטנוב, שממנו קיבל לקח. מנדלסון קירבו ואף חיבבו ביותר ובהשפעתו קיבל כהונת מורה בביתו של דוד פרידלנדר. אף נקשר בחבלי ידידות עם יצחק אייכל. מ-1791 שימש כמורה ומפקח בבית-הספר היהודי הממשלתי בברסלאו. ברי"ל היה בחבורה שהוציאה את "המאספים", שבהם השתתף בסוגי יצירה שונים והיה במחדשי ה"מאסף" בברלין (1787) ולאחר-מכן היה עם אהרן וולפסון בעורכי "המאספים". אף היה בחבורת המבארים של התנ"ך עם תרגום גרמני, מיסודו של מנדלסון. ברי"ל פירש את הספרים משלי ותהלים (יצאו במהדורות מרובות) והקדים לפירוש תהלים מבוא מקיף, הכולל יסודות הפואטיקה במקרא, תולדות השיר והזמר בימי קדם וביאור השירים. הקדים הקדמות לתרי-עשר (אחת – לכסיקון גיאוגרפי) ועם א. ולפסון מהאַלה לשיר השירים ועוד. אף הוציא: "עמודי הלשון" ("לתועלת התלמידים החפצים ללמוד שפת עבר". ברלין, תקנ"ד ואילך, הנספח "לוחות בניני הפעלים עם משקלי השמות" יצא גם לחוד. קיצור הספר על ידי ש. מולדר יצא באמשטרדם, תק"פ). על ערכו כחוקר לשון תעיד העובדה ששלמה לויזון תלה בו ויכוח פיקטיבי בינו לבין המדקדק העברי מימי הביניים, ר' דוד קמחי ("שיחה בעולם הנשמות בין הרב דוד קמחי ובין החכם יואל בריל על הוראת בניני הפעלים בשפת עבר". נדפס ב"המאסף החדש" ולאחר מכן יצא לחוד). ברי"ל פירסם גם בגרמנית (בין היתר קונטרס בדבר הלנת מתים) וכן פירסם תרגום ההגדה לפסח לגרמנית והשתתף בכתב-עת לחקר התנ"ך של חוקר המקרא הגרמני י. ג. אייכהורן. יואל ברי"ל נפטר בברסלאו (כיום וורצלב בפולין) בט' באדר א' תקס"ב, 11 בפברואר 1802.
[* לפי מקורות אחדים נולד ב-1760]
[מקורות: קרסל, Jewish Encyclopedia, ויקיפדיה]