זאב צייטלין נולד בהומל, כיום בתחומי בלארוס, בערך בשנת תר״י 1850. בן למשפחת צייטלין משקלוב ועסק בכתיבה מגיל צעיר, תחילה תרגומים מרוסית, שירים ועוד. בראשית שנות השבעים של המאה הי״ט לגרמניה. תחילה שהה בקניגסברג, שם גם למד רפואה ואחר כך עבר לפילוסופיה וכן למד בברלין, ג׳נבה ופאריס. מראשית שנות התשעים היה בלייפציג. לאור נסיונות כתיבה ראשונים החל עוסק בביבליוגרפיה, ונעשה בבולטים בתחום זה, במיוחד בשל עיסוקו בעניינים, שעד ימיו כמעט לא עסקו בהם: ספרות ההווה (ספרות ההשכלה, הציונות, ועוד). ספרו העיקרי הוא ״קרית ספר״, בו רשם את כל ספרות ההשכלה העברית מראשית הימים עד שלהי שנות השמונים של המאה התשע-עשרה (״ביבליותיקה הבראיקה״, הספר בגרמנית, שמות הספרים הם בעברית, החל לצאת בלייפציג ב-1881 ובשלימות בשנים 1891–1895) והוא עד היום מספרי-היסוד לחקר ספרות ההשכלה העברית. צייטלין פירסם עוד רשימות של פסידונימים, תאריכי פטירה של חכמים וסופרים ועוד. צייטלין פירסם בעברית את הרשימה הביבליוגרפית הראשונה על העיתונות העברית (״המגיד״ 1873, עמ׳ 5–6. שם גם הודעה על פעלו הביבליוגרפי בחקר ספרות ההשכלה העברית. באותו עיתון משנת 1875, עמ׳ 274, טור אחרון מצוייה הודעה שהספר כבר מוכן והוא מבקש מו״ל. זאב צייטלין נפטר בלייפציג ביום כיפור תרפ״ב, 12 באוקטובר 1921.
[מקורות: קרסל, Jewish encyclopedia, Wikipedia]

• תעלומות סופרים : Anagramme Initialen und Pseudonyma neuhebräischer Schriftsteller und Publizisten : neuhebräischer Schriftsteller und Publizisten (Seit Erscheinen der ״Méasfim״ bis auf unsere Tage) / Zusammengestellt und erläutert von William Zeitlin (Frankfurt a. M. : J. Kauffmann, 1905)