דוד
צבי הופמן נולד בוורבו (Verbó),
הונגריה (כיום Vrbové בתחומי סלובקיה) בא' בכסלו תר"ד, 24 בנובמבר 1843.
למד בישיבות בהונגריה וכן בתיכון כללי בפרסבורג (כיום ברטיסלבה, בירת
סלובקיה). לאחר מכן סיים לימודיו באוניברסיטאות וינה וברלין בקבלת תארו
האקדמי ב-1871. לאחר תקופת הוראה קצרה בבית-ספר יהודי בפרנקפורט דמאין נקרא
להורות בבית המדרש לרבנים החרדי, שהקים עזריאל הילדסהיימר בברלין ב-1873.
לאחר מותו של הילדסהיימר ב-1899 נתמנה רד"צ הופמן מנהלו של בית המדרש וקיים
כהונתו עד מותו. רד"צ הופמן היה מראשי המדברים של האורתודוכסיה במערב.
עיסוקו המדעי העיקרי היה חקר ההלכה ומדרשי-ההלכה וחקר המקרא על דרך המסורה
ובניגוד לביקורת המקרא מאסכולת וולהאוזן. הופמן כתב בגרמנית ועברית וכן
ההדיר מתוך כתבי יד כמה ממדרשי ההלכה או קטעים מהם. בנוסף על כך ערך עם
אברהם ברלינר את כתב-העת העברי לחקרי יהדות "אוצר טוב" (ברלין, 1878־1886)כנספח לכתב העת הגרמני שהוציאו Magazin für die Wissenschaft
des Judenthums. פירסם דברי הלכה ותשובות בעניינים אלה בכתבי-העת העבריים:
"הלבנון", "המסדרונה", "יגדיל תורה", "הפלס", "הפסגה", "בית ועד לחכמים",
"תחכמוני" ועוד. לאחר מותו בברלין בי"ט בחשון תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921, יצאו
לאור ארבעה כרכים של ספרו "מלמד להועיל", שאלות ותשובות על ארבע חלקי
השולחן ערוך
[מקורות: קרסל,
ויקיפדיה]
דוד
צבי הופמן נולד בוורבו (