יצחק ברויאר, בנו של שלמה ברויאר ונכדו של שמשון רפאל הירש, נולד בפאפא, הונגריה בט"ז באלול תרמ"ג, 18 בספטמבר 1883. היה ממייסדי ארגון היהדות האורתודוכסית בגרמניה בכלל ובפרנקפורט בפרט. נתחנך על ידי אביו בישיבתו ולאחר מכן באוניברסיטאות גיסן, שטרסבורג, ברלין ומרבורג (1904־1908) בסיימו לימודיו כעורך דין. היה בפעילי אגודת-ישראל העולמית ובעורכי עתונותה בגרמניה ומעת עליתו ארצה (1936) בפעילי תנועת פועלי אגודת ישראל. פירסם מאמרים וספרים בגרמנית ובעברית בעניני יהדות ודת ישראל. ספריו העברים הם: "עם התורה המאורגן" (תש"ד), "נחליאל" (יסודות החנוך למצוות התורה, תשי"א. במהדורה השניה, תשי"ד, נקרא הספר "מוריה", יסודות החנוך הלאומי והתורתי). בתשט"ו יצא ספר ראשון לכתביו הנבחרים בתרגום עברי "ציוני דרך" (בעריכת יעקב לנדוי ובתרגומו של משה שפייזר). יצחק ברויאר נפטר בירושלים בי"ג באב תש"ו, 10 באוגוסט 1946.
[מקורות: תדהר, קרסל, ויקיפדיה]

• ציוני דרך (תל-אביב : חברת "עם-עולם", תשט"ו) <כתבים נבחרים, ערוכים בידי יעקב לנדוי. תירגם מגרמנית מחדש – משה שפייזר>