אשר ביילין נולד בקייב, אוקראינה בכ"ב באדר א' תרמ"א, 21 בפברואר 1881. היה בנו של נחום ביילין וממנו קיבל חינוך עברי. אחר כך סיים לימודיו בבית ספר תיכון ויצא למערב ללמוד באוניברסיטאות ברן ופרייבורג (1904־1906). בשנים 1901־1905 היה לסרוגין מזכירו של שלום עליכם. מ-1906 ישב בלונדון שבה עסק בעתונאות ועם ייסוד קרן היסוד (1920) היה מעובדי לשכת הפרסום שלה. ב-1933 עלה ארצה והתיישב בירושלים.
ראשית צעדיו הספרותיים פסע בסיפורו "התעודה הירוקה", שהיה בין הזוכים להכרה בפרס הספרותי הראשון בספרות העברית – פרס העתון "הצופה" (נדפס בקובץ הסיפורים שהוציאה ועדת הפרס, תרס"ד). מאז השתתף בסיפורים, זכרונות, מאמרים פובליציסטיים ופיליטונים בעתונות העברית ובקבצים שונים ("המעורר", "רשפים", "השלוח" ועוד). היה כתב קבוע מלונדון ל"הבוקר" של דוד פרישמן (1909. בחתימת: ב. אשר). היה גם מן הכותבים הפורים שבמשתתפי העיתונות היידית. ערך כמה עיתונים ביידיש ואף תירגם לשפה זו כמה מיצירותיו בעברית. לאחר מלחמת העולם הראשונה פירסם בעברית זכרונות על שלום-עליכם וי"יח ברנר, שרב היה רישומם. בשנותיו האחרונות היה במשתתפים הקבועים ב'דבר', בו פירסם שורת פיליטונים. ביילין נפטר בתל אביב בח' באלול תש"ח, 12 בספטמבר 1948.
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה, לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon]

• איים : קובצים לעניני החיים, ספרות ומדע. קובץ א. (לונדון : הספר, תרפ"ח 1927) <בעריכת אשר ביילין, שלמה גולדנברג ושמאי פינסקי>
  שער, תוכן עניינים והקדמה.