יוסף ברסלבי (ברסלבסקי), חוקר ארץ־ישראל, נולד ברומני, פלך פולטבה (כיום בתחומי אוקראינה) בא׳ באדר תרנ״ו, 15 בפברואר 1896. ראשית לימודיו ברומני אצל מורה מ״חדר מתוקן״. הועלה ארצה עם הוריו ב־1905 ולאחר ישיבה קצרה ביפו עבר לרמלה, שם קיימה המשפחה אכסניה לעוברים בדרך יפו ירושלים. שנתיים עשה ברמלה, וחזר לאחר־מכן ליפו, בה למד בבית־הספר של חברת ״עזרה״ ובגימנסיה הרצליה. בראשית מלחמת־העולם הראשונה גוייס לבית־ספר לקצינים כמתורגמן מתורכית לגרמנית. עם תום המלחמה היה מדריך ב״הגנה״ ותוך עשייה זו החל להורות בקיבוצי עמק־יזרעאל כאחד המורים הראשונים של ״אחדות העבודה״ וההסתדרות. עם סיבוביו בעמק ובגליל כמורה ומרצה, חלה ראשית עיסוקו בידיעת הארץ ולימוד נופה הטבעי והאנושי. אירגן טיולים קיבוציים למקומות שונים, תוך הסברה עברו של כל מקום ומקום. בשנים 1922–1926 היה בין המרצים הנודדים הראשונים של ועדת התרבות המרכזית ומחלוצי הפצת ידיעת הארץ בין המונים רחבים, בעל פה ובכתב.
    הירבה בסיורים מקיפים בכל רחבי הארץ ואף בארצות הסמוכות. בשנים 1927–1932 עשה בברלין, שם למד באוניברסיטה מדעי המזרח וארכיאולוגיה. מאז שובו ממשיך בהפצת ידיעת הארץ בעל פה ובכתב. מאז מאמרו הראשון ב״הארץ״ (1924) על ביצות כבארה פירסם עשרות מאמרים ומחקרים בידיעת הארץ וגיאוגרפיה היסטורית של ארץ־ישראל בעתונות וכתבי־עת מדעיים, שרק קצתם נקבצו בספריו.
    ספריו: ״הידעת את הארץ״ (א: הגליל ועמקי הצפון; ב: ארץ הנגב; ג: ים המלח סביב סביב; ד: אל אילת ואל ים סוף; ה: בין תבור וחרמון. מהדורות מרובות של ארבעת החלקים הראשונים מת״ש ואילך. האחרונה: תש״ך; ו: נוף האדם בגליל. תשכ״ה), ״לחקר ארצנו – עבר ושרידים״ (תשי״ד), ״מרצועת עזה עד ים־סוף״ (תשי״ז), ״מלחמה והתגוננות של יהודי א״י מאחר מרד בר־כוכבא עד מסע הצלב הראשון״ (תש״ג), ״זבולון לחוף ימים״ (תש״ג), ״מצדה״ (תש״ג), ״עקבה, מפרץ אילת וערבתו״ (תש״ד; תש״ח), ״הר החרמון״ (תש״ח).
    יוסף ברסלבי נפטר בל׳ בניסן תשל״ב, 14 באפריל 1972.

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר, ויקיפדיה 

• הידעת את הארץ? (עין־חרוד ; תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת״ש–תש״ך, 1940–1960)
•