זאב ליבנה (וולף לייב בן הלל לרמן) נולד בפינסק (כיום
בתחומי בלארוס) ז' בכסלו תרנ"ז, 12 בנובמבר 1896*.
גדל והתחנך בעיר הולדתו, בה למד בחדר מתוקן. אחר כך הרחיב את השכלתו וקיבל
תעודת מורה. במלחמת העולם הראשונה עבר לחומסק, שם ייסד בית ספר עברי. משם
עבר לקיוב, בה עשה עד 1922. אחר כך לימד במינסק, בריסק ובערים אחרות.
ב-1936 עלה ארצה בלווית רעייתו, ברכה (לבית פרלמן) ושני בניו, פנחס וראובן.
הם התיישבו בתל-אביב וזאב ליבנה פנה להוראה. אחרי מלחמת העולם השניה נשלח
ללמד ילדי פליטים במחנות עקורים בגרמניה. אחר-כך לימד בסמינר הקיבוצים ברמת
אביב עד לפרישתו לגימלאות.
ליבנה פירסם מ-1934 בעיתונות העברית בפולין מאמרים בענייני
חינוך ולשון וכן סיפורים ורשימות מעולם הטבע בשבועוני הילדים; כן חיבר ספרי
עזר ולימוד למקצועות הטבע והלשון. ליבנה גם כתב ביידיש וערך את הספר בשפה
זו על מאה שנות פינסק וכן השתתף במונוגרפיות בספר באראנוביץ'. זאב
ליבנה נפטר בתל-אביב בז' באדר תשנ"א, 21 בפברואר 1991.
* שנת לידתו אינה
ודאית: על-פי קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים ומפעל הביבליוגרפיה העברית,
נולד ב-1896, לפי אתר
חברת קדישא בתל-אביב נולד ב-1898 ועל-פי
מסמכי ההתאזרחות של
ליבנה (1939) נולד ב-20 בנובמבר 1897.
[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים]
זאב ליבנה (וולף לייב בן הלל לרמן) נולד בפינסק 