דב אלפון נולד בז' בניסן תשכ"א, 24 במארס 1961 בעיר סוסה שבתוניסיה. זמן קצר אחרי לידתו עברה משפחתו לפריז שם גדל ושם הפגין עניין ראשוני בכתיבה. בשנת
1972 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה באשדוד. אלפון השלים את לימודיו בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון בעיר. שירת בצה"ל כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין ועם תחילת לימודיו באוניברסיטה העברית (1983) החל לכתוב ב"פי האתון", ביטאון הסטודנטים של האוניברסיטה.
את דרכו המקצועית בעיתונות החל אלפון ב-1984, עם הצטרפותו ככתב לשבועון הפוליטי
כותרת ראשית בעריכת נחום ברנע. אלפון שימש כתב חדשות. כעבור שנתיים החל לפרסם טור שבועי לענייני תרבות בשם "כיוון הרוח", שזכה להדים בעולם התרבות. עם סגירתו של
כותרת ראשית, בסוף שנת 1988, עבר אלפון לפרסם את מדורו, "כיוון הרוח", בעיתון
הארץ. בשנת 1992 מינה עורך העיתון, חנוך מרמרי, את אלפון לעורך התרבות של העיתון, במקומו של מיכאל הנדלזלץ.
כעורך תרבות כינן אלפון את מדור האמנות ותרבות החיים גלריה. שהורחב לארבעה עמודים,
אלפון מונה לעורך מוסף הארץ. ושימש בתפקיד בשנים 1993־1998. בשנים 1999־2002 שימש כתב
הארץ בפריז, עם שובו התמנה לתפקיד עורך המגזין הכלכלי TheMarker.
בשנים 2004־2008 שימש כעורך ראשי בהוצאת הספרים כנרת,
זמורה-ביתן ודביר. בשנת 2008
חזר אלפון לעיתון הארץ ומונה כעורכו הראשי של העיתון . הוא פרש מתפקידו ב-1 באוגוסט 2011, והעביר את תפקיד העורך לאלוף בן.
באפריל 2013 החל לערוך את כתב העת הדיגיטלי אלכסון וסיים את כהונתו בדצמבר 2014. בפברואר 2016 חזר לעיתון
הארץ ככתב העיתון בפריז. עד סוף 2017 פרסם במוסף הארץ טור שבועי בשם "האיש שלנו בפריז".
ב-2016, בזמן שהותו בפריז, פרסם אלפון את ספרו הראשון, מותחן
הקושר בין ריגול, פוליטיקה בצבא, הון ושלטון. לילה ארוך בפריז תורגם
לאנגלית ויצא לאור
ב-2019.
[מקורות:
ויקיפדיה]
[צילום: אליצור ראובני]