יהודה דביר (דבוסיס) נולד בכ"ה באייר תרנ"ו, 8 במאי 1896 בעיירה
דיאקובצה שבאוקראינה.קיבל חינוך מסורתי בבית ובמקומות אחרים (בין היתר
בישיבת אודיסה). עסק בהוראת עברית מנעוריו. עלה
ארצה ב-1914 ולמד בבית-המדרש למורים בירושלים.
במלחמת-העולם הראשונה שירת בצבא התורכי, לאחר
המלחמה עסק בהוראה בבתי-ספר בירושלים וכן בבית-המדרש למורים.
פירסם מאמרים בענייני חינוך וחקרי-מקרא בעתונות
ובכתבי-עת. ספריו: פרשיות במקרא (תשי"ג) ובר כוכבא – האיש והמשיח (1964). תירגם
ספרי זיגמונד פרויד: הפסיכולוגיה של ההמון והאנליזה של האני (תרפ"ח),
שעורים במבוא לפסיכואנליזה (תרצ"ד-תרצ"ה) וטוטם וטאבו
(תרצ"ט) ויחד עם א. אילן את ספריו של קרשנטינר: מהות בית הספר העמלני (תרפ"ד)
ומושג וחנוך באופי (תרפ"ח). יהודה דביר נפטר בכ"ב בסיון תשל"א, 15 ביוני
1971.
[מקורות: קרסל,
תדהר]