שרה שוב (לבית לוסקי) נולדה בתל אביב ב-1934. את שירותה הצבאי עשתה כסמלת "חינוך
שדה" תחת פיקודו של נֹגה הראובני והדריכה חיילים קרביים בנושאי הישרדות ומקורות ישראל.
כחברה בקיבוץ משגב עם שבגבול לבנון עבדה בגננות נוי והייתה פעילה בחיי התרבות. בסוכות
תשי"ז (23 בספטמבר 1956) נפגעה בשתי רגליה מירי של חיל ירדני על משתתפי הכנס הארכיאולוגי
ברמת רחל. במהלך החלמתה למדה הוראה בסמינר הקיבוצים ולאחר מכן למדה ספרות עברית ואנגלית
וספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימדה ספרות בבתי ספר תיכוניים.
אחרי מלחמת יום הכיפורים עבדה במרכז נעמת שם פיתחה את הנושא "תרבות חיים", שעסק בחינוך
לשינוי נורמות והרגלי התנהגות בלתי ערכיים בחברה הישראלית. ב-1978 הצטרפה לסגל ההוראה
במכללת לוינסקי, שם הורתה את נושא חגי ישראל וכתבה תוכניות לימודים בנושא חגי ישראל
עבור תל"י והטלוויזיה הלימודית. במכללת סמינר הקיבוצים הייתה ראש המרכז ללימודי יהדות.
כבעלת רישיון מורה דרך וחובבת טיולים אירגנה שרה, מזה 37 שנים, קבוצת מטיילים בארץ.
שרה שוב נשואה לאגרונום ד"ר יוסף שוב, בן מושב גני עם, והיא אם לארבעה.
ספריה לטייל עם חגי ישראל ומעל מישור החולין הוציאו את חקר
החגים מההקשר הדתי המקובל, ובחנו אותם בהקשרים תרבותיים והיסטוריים כמייצגי ערכים יהודים
ואוניברסליים. בכך הם תרמו רבות לקידום הדיון החילוני בחגים. נוסף לאלה היא הוציאה
לאור שני ספרי שירה המשלבים מודרניזם מערבי, אהבת הארץ והיכרות עמוקה עם המקורות.
[מקורות:
ויקיפדיה]
לטייל עם חגי ישראל (אור יהודה : כנרת, 2008) <צילום – יוסף
שוב>
על מישור החולין : עיון בחגי ישראל ובמועדיו : ערכים, חגי טבע, זיכרון, סמלים, טקסים, חינוך, טקסטים קנוניים, ספרות יפה, ארץ ישראל, הזמן והחלל של החג, קדושה, הומניזם, אלוהים
(תל אביב : מכון מופ"ת, תשע"א 2011)
אשא רגלי אל ההרים : שירים (תל אביב : גוונים, תשע"ז 2017)
<כולל גם את ספר שיריה הראשון יוקרת>
