רוברט (אורי) אלטר נולד בברונקס וגדל באולבני, ניו יורק. לאחר סיום לימודי הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד ב-1962, לימד באוניברסיטת קולומביה. מ-1967 ועד לפרישתו ב-2010 לימד במחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בתקופה זו הדריך תלמידי מחקר רבים, בהם ישראלים רבים, שהפכו לחוקרים בזכות עצמם. פירסם עשרים וארבעה ספרים, וכן עשרות מאמרי מחקר ומאות מסות בביקורת ספרותית. חבר באקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים, זכה פעמיים במלגת גוגנהיים, והיה עמית בקרן המחקר הלאומית האמריקנית למדעי הרוח (National Endowment for the Humanities), במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת פרינסטון. בין שאר עיטוריו, זכה ב-1982 בפרס הספר היהודי האמריקני למחשבה יהודית (National Jewish Book Award For Jewish Thought). ב-2009 העניק לו העיתון לוס אנג'לס טיימס עיטור על שם רוברט קירש למפעל חיים בתחום הספרות וההגות האמריקנית.
    פרסומיו ומחקריו עוסקים ברומן האירופי המודרני, ברומן האמריקני בן זמננו, בספרות עברית מודרנית ובחקר היבטים ספרותיים של המקרא. בתחום הספרות הכללית וההשוואתית כתב מחקרים מקיפים על פילדינג, סטנדאל, על הרומן הפיקרסקי ועל המסורת המודעת-לעצמה ברומן המודרני. בנוסף, פירסם תרגומים שזכו לתהודה חיובית לחמשת חומשי התורה, לספר תהילים, לספרי שמואל א' ו-ב' ולספרי איוב, משלי וקוהלת. שני ספריו המרכזיים בחקר המקרא, The Art of Bibilical Narrative (1981, 1988 בעברית) ו- The Art of Biblical Poetry (1985), הופיעו בכמה מהדורות.
    החל את פעילותו כמבקר ספרות עברית ב-1962 מעל דפי כתב העת היהודי-אמריקני רב-ההשפעה Commentary. רשימותיו מתקופה זו תרמו לקו המערכתי של כתב העת, שמגמתו היתה הצדקה של תרבות יהודית-אמריקנית פרטיקולריסטית, אך עם זאת מפוכחת, הומניסטית ופתוחה. מאמריו מאותה תקופה, שכונסו בספרו After The Tradition (1969), מגלמים את תווי ההיכר של סגנונו המחקרי והמסאי. הוא כותב במתינות וברהיטות, נמנע מז'רגון אקדמי, מדגיש את הנאת הקריאה הגלומה בטקסט הספרותי, ומנסה למקם אותו בתמונה ספרותית והיסטורית, הנגישה לשכבה רחבה של קוראים משכילים. מטרתן העיקרית של מסות אלה היתה להוכיח לקוראים היהודים-אמריקנים את ערכה האסתטי והמוסרי הייחודי של הספרות הישראלית.
    תרם תרומה ייחודית לקנוניזציה של ש״י עגנון בארצות הברית. בנוסף, הקדיש מאמץ ניכר להגנה וטיפוח של סופרי דור הפלמ״ח ודור המדינה. כתב בהערכה רבה על ימי צקלג של ס' יזהר. במסה מופתית ועקרונית שפורסמה ב-1960 (“The Days of Ziklag – In Search of a Cultural Past”) גונן אלטר על הסופר הצעיר מפני האשמות שהטיחו בו מבקרים כברוך קורצווייל ואברהם קריב על נטייתו ל״ניהיליזם״ פוליטי או חתרנות אנטי-יהודית. הוא התגייס להגן על בן-דורו הישראלי, והציג את יצירתו כטקסט המביע עמדה ביקורתית מוצדקת של צעירי התקופה (ילידי שנות העשרים והשלושים שנלחמו במלחמת העצמאות) כלפי ה״אטאטיזם״ הבן-גוריוניסטי שראה במדינה ובממלכתיות את חזות הכול. לדעתו, הרומן של יזהר מצביע על הנזקים המוסריים שצומחים מן השימוש הציוני-תועמלני בתנ״ך. אם לדידו של בן-גוריון ואחרים מהווים ספרי המקרא שטר בעלות על הארץ, הרי שימי צקלג מלעיג על ההשקפה הזאת, וחותר באפקטיביות תחת הניסיון של דור המייסדים להאיר את מלחמת העצמאות כחזרה פתטית על מלחמותיו של דוד. לדעתו, מטרתו המוסרית של יזהר היא להציע לצעיר הישראלי תפישה אחראית ובלתי משיחית של ההיסטוריה היהודית.
    קל לראות כיצד שני הפרויקטים המרכזיים שלו מתכנסים לנקודה רעיונית אחת: כחוקר מקרא, חילץ את התנ״ך מן הקריאה התועמלנית וחיסן אותו מפני פוליטיזציה, באמצעות חיזוק מעמדו של התנ״ך כיצירת אמנות. כמבקר וחוקר ספרות, הוא מדגיש את יכולתה של הספרות העברית להציע התמודדות חילונית-הומניסטית עם העבר היהודי, כזו המחליפה את השימוש התועמלני במקרא.
    בספר מאוחר יותר (The Invention of Hebrew Prose, 1988) בחן את ההיסטוריה של הספרות העברית מנקודת מבט סגנונית. בהקשר זה ייחד דיון משמעותי לקפיצת הדרך האסתטית-סגנונית שביצע מנדלי מוכר ספרים, ועל ההבדלים הסגנוניים והאידיאולוגיים העמוקים בין ספרות התחייה לבין ספרות ההשכלה, שהוא נוטה לראות בה ספרות בעלת ערך אסתטי מוגבל. בספר זה הגדיר את המאפיינים של ה״נוסח״ המנדלאי, וכן את המאפיינים של ה״אנטי-נוסח״ של כותבים כברנר, גנסין וכן פוגל, שהישגיו הסגנוניים השפיעו על כותבים בני דור המדינה – עמוס עוז, א״ב יהושע, גרוסמן. ביצירתם של אלה עסק בפרסומים אחרים.
    דעותיו הנחרצות על הייחודיות והאוטונומיה של היצירה הספרותית מקבלות ביטוי מובהק, ולעתים פולמוסי, בספרו השני והאחרון שתורגם עד כה לעברית, הנאות הקריאה בעידן האידאולוגי (2001. הספר יצא לראשונה באנגלית ב-1989). בספר הוא מנסח הגדרה קפדנית של ה״שוני שבספרות״, של ההנאה האסתטית ושל הערך המוסף שהספרות תורמת לחוויית העולם שלנו. העוקץ הפולמוסי של הספר יוצא נגד מחקר הספרות הפוסט-סטרוקטורליסטי, המטשטש את ״חוויית הקריאה האמיתית״. הוא מלין על כך שבוגרי האוניברסיטאות דהיום ״קראו שניים או שלושה עמודים של לאקאן, דרידה, פוקו וקריסטבה לכל עמוד שקראו מכתביהם של ג'ורג' אליוט או סטנדאל״. לעומתם קורא אלטר לעסוק ב״ייחודה העדין והמרתק״ של היצירה הספרותית, זו ״שבמיטב המקרים […] עשויה להעניק לנו מעין ידיעה מתוך התנסות שיש לה משמעות לגבי חיינו שמחוץ לקריאה״.

נכתב על ידי אמיר בנבג'י עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים

• Rogue’s progress : studies in the picaresque novel (Cambridge, Mass. : Harvard University Press, 1964)
• Fielding and the nature of the novel (Cambridge, Mass. : Harvard University Press, 1968)
• After the tradition : essays on modern Jewish writing (New York : E. P. Dutton, 1969)
• Partial magic : the novel as a self-conscious genre (Berkeley : University of California Press, 1975)
• Defenses of the imagination : Jewish writers and modern historical crisis (Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1977)
• A lion for love : a critical biography of Stendhal (New York : Basic Books, 1979) <in collaboration with Carol Cosman>
• The art of Biblical narrative (New York : Basic Books, 1981) <translated into Hebrew>
• אמנות הסיפור במקרא  (תל אביב : אדם, תשמ״ח 1988) <תרגום – שושנה צינגל, פרק 3 תורגם על-ידי מולי מלצר>
• Motives for fiction (Cambridge, Mass. : Harvard University Press, 1984)
• The art of Biblical poetry (New York : Basic Books, 1985)
• The invention of Hebrew prose : modern fiction and the language of realism (Seattle : University of Washington Press, 1988)
• The pleasures of reading : in an ideological age (New York : Simon and Schuster, 1989) <translated into Hebrew>
• הנאות הקריאה בעידן אידיאולוגי (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס״א 2001) <מאנגלית – דוד שחם ; עריכה הנוסח העברי – אבנר הולצמן>
• Necessary angels : tradition and modernity in Kafka, Benjamin, and Scholem (Cambridge, Mass. : Harvard University Press in association with Hebrew Union College Press, Cincinnati, 1991)
• The world of biblical literature (London : SPCK, 1992)
• Hebrew and modernity (Bloomington : Indiana University Press, 1994)
• Canon and creativity : modern writing and the authority of scripture (New Haven : Yale University Press, 2000)
• Imagined cities : urban experience and the language of the novel (New Haven : Yale University Press, 2005)
• Pen of iron : American prose and the King James Bible (Princeton, N.J : Princeton University Press, 2010)

• Modern Hebrew literature (New York : Behrman House, 1975)
• The literary guide to the Bible (Cambridge, Mass. : Belknap Press of Harvard University Press, 1987) edited with Frank Kermode
• Genesis / translation and commentary Robert Alter (New York : W.W. Norton, 1996)
• The David story : a translation with commentary of 1 and 2 Samuel (New York : W.W. Norton, 1999)
• The five books of Moses : a translation with commentary (New York : W.W. Norton, 2004)
• The book of Psalms : a translation with commentary (New York : W. W. Norton, 2007)
• The wisdom books : Job, Proverbs, and Ecclesiastes ; a translation with commentary (New York : W.W. Norton & Co., 2010)
• Ancient Israel : the Former Prophets : Joshua, Judges, Samuel and Kings : a translation [from the Hebrew] with commentary (New York : W. W. Norton, 2013)
• Strong as death is love : the Song of Songs, Ruth, Esther, Jonah, and Daniel : a translation with commentary (New York : W.W. Norton & Company, 2015)
• The poetry of Yehuda Amichai (New York : Farrar, Straus and Giroux, 2015)
• The Hebrew Bible : a translation with commentary (New York ; London : W. W. Norton & Company, 2019)