צבי מאיר רבינוביץ נולד באוּניֶיוּב, מחוז קאליש בפולין בי״ב בשבט תרס״ח, 15 בינואר 1908 למשפחת אדמו״רים ורבנים.. קיבל חינוך מסורתי תורני במקומות שונים ואחר כך בוורשה ובקראקא. עלה ארצה ב-1934 וסיים לימודיו בבית המדרש למורים של המזרחי (1938) וכן קיבל תוארו האקדמי באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק בהוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בצפת ובתל-אביב ופרופסור לספרות עברית ומרצה למדרש, אגדה ופיוט באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בר·אילן.
    תחום התמחותו העיקרי היה מחקר המדרש והפיוט הקדום. הוא פרסם מאמרים וספרים על יצירתו הפייטנית של יניי הלכה ואגדה בפיוטי יניי: מקורות הפייטן, לשונו ותקופתו (תל-אביב, תשכ״ה); מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים (כרך א', ירושלים, תשמ״ה; כרך ב', ירושלים, תשמ״ז) וכן בענייני מדרש ואגדה: גנזי מדרש: לצורתם הקדומה של מדרשי חז״ל (תל-אביב, תשל״ז); מהדורה של מדרש הגדול לספר במדבר (ירושלים, תשכ״ז). כמו-כן פרסם מאמרים ומחקרים בתלמוד, הפיוט העברי בימי הביניים, חסידות ועוד. ספריו: ר' יעקב יצחק מפשיסחה (פיוטקרקוב, תרצ״ב. מהדורה מורחבת, תל-אביב, תש״ך)

• המגיד מקוז'ניץ : חייו ותורתו (תל אביב : ספרית חסידות : הוצאת ארגון ״תבונה״ בסיוע מוסד הרב קוק, תש״ז 1947)