יוסף יהודה ליב בן יחיאל מיכל זוסניץ נולד בבִּירז' (Biržai), פלך קובנה (כיום בתחומי ליטא) בי״ז באלול תקצ״ז, 17 בספטמבר 1837. קיבל חינוך מסורתי חסידי. ספרי-תכונה ומתימטיקה בעברית שהגיעו לידו בנערותו היטוהו ללימודים אלה ובהם עסק כל שנות חייו. בן עשרים וחמש נקרא לריגה להוראה ושם התוודע למורי הגימנסיה ומהם קיבל תורת המדעים הכלליים והטכניים, תוך שקידה על לימודי קודש. ב-1866 חזר לבירז, בשל פטירת אביו, והוסיף לנסוע עם החסידים לחצרות חב״ד, אולם ב-1875עזב את החסידות ודבק בהשכלה, וביחוד במדעי הטבע. מאז ביקש למזג בין המסורת למדעי הטבע והטכניקה. עם חידוש ״הצפירה״ בברלין (1874) על-ידי חיים זליג  סלונימסקי הוזמן לעבוד במערכת, אולם בשל מיאונו להתקיף את חבר-פלוגתא של סלונימסקי – גבריאל יהודה ליכטנפלד, פוטר מעבודתו וחי במסכנות. התיישב בוארשה בשלהי שנות השמונים והיה בעוזרי האנציקלופדיה ״האשכול״ (של יצחק גולדמן) . ב-1891 הגיע לארצות-הברית והקים בניו-יורק ״תלמוד-תורה״ והיה גם מרצה בקביעות במוסד התרבותי של המהגרים החדשים (,,אדוקיישנל אלייאנס״) בפילוסופיה ומוסר היהדות.
    חיבורים מתימטיים כתב כבר בגיל עשר, כתיבתו הקבועה בעניני טבע, טכניקה ומתימטיקה החל ב״הצפירה״ המחודשת, בה פירסם סידרות מאמרים בהמשכים מרובים על חשמל, גיאולוגיה, תולדות התרבות, מתימטיקה ועוד. מאז השתתף במרבית העתונים וכתבי-העת העברים ברוסיה, פולין ובארצות-הברית. ספריו: אכן יש ה' (נגד המטריאליזם של ביכנר: ״להגן על הדת נגד הכופרים באלהים, האוחזים בשיטת המגשימים המטריאליסטים״. וילנה, תרל״ה), המאור (מעין פילוסופיה דתית על יסודות השכלתיים. וארשה, תרמ״ט), שחוק השאך (וילנה, תר״ם), השמש (וילנה, תרל״ח), מרבית חיבוריו נותרו בכתובים (מהם גם בספריה הלאומית בירושלים). שלום יוסף זילברשטין ביקש לשתפו בהוצאת כתב-עת עברי באמריקה והענין לא יצא לפועל.
    יוסף יהודה ליב זוסניץ נפטר בניו-יורק בכ״א באדר א' תר״ע, 2 במארס 1910.

יצירות יוסף יהודה ליב זוסניץ בפרויקט בן-יהודה

מקורות: קרסל, Jewish Encyclopedia

• מאמרי חכמה : מלוקטים ממכה״ע הצפירה והכרמל אשר כתב  הרב החכם השלם והמופלג בתורה ... מו״ה חיים זעליג סלאָנימסקי נ״י (חז״ס)  (ווארשא : בדפוס האחים שולדבערג, תרנ״א 1891)