דב בר ויינרב נולד בטורובי, פלך לובלין, פולין בט"ז באייר תר"ס, 15 במאי 1900. קיבל חינוך מסורתי ולאחר מלחמת העולם הראשונה קיבל חינוך כללי. יצא לגרמניה וסיים לימודיו בבית המדרש לרבנים בברסלוי (1929) ובאוניברסיטת ברסלוי (1931). תחילה ספרן בית המדרש לרבנים בברסלוי (1931—1933) ואחר כך במערכת האנציקלופדיה יודאיקה (״אשכול״. 1933— 1934). עלה ארצה ב־1934 והורה במוסדות חינוך שונים. מ־1939 בארצות־הברית והורה לסירוגין תולדות ישראל בגימנסיה "הרצליה" בניו־יורק, מנהל הסמינר למורים והאוניברסיטה העממית בניו־יורק׳ פרופסור לכלכלה בישיבה אוניברסיטה (מ־1948)׳ באוניברסיטת קולומביה (מ־1950) ובדרופסי קולג׳ בפילדלפיה (מ־1949). פירסם בעברית׳ גרמנית, אנגלית ועוד בתולדות הכלכלה היהודית, תולדות ישראל וסוציולוגיה של הישוב וביחוד בתולדות יהודי פולין. מחקריו ומאמריו בעברית נתפרסמו ב״ציון", "כנסת", "תרביץ", "קרית ספר" ועתוני הארץ. ספרו: "הדור השני ברחובות ודרכו המקצועית" (תרצ״ט)׳ ״בראשית הסוציאליזם היהודי — א. ש. ליברמן׳ בני דורו וזמנו״ (1940), "מחקרים בתולדות הכלכלה והחברה של יהודי פולין״ (1939)׳ "תעודות לתולדות הקהילה היהודית בפולין", בצירוף מבוא, ביאורים ומפתחות (ניו־ יורק, תשי״א), "הדור השני בארץ ישראל ודרכו המק¬צועית" (לונדון, תשי״ד). היה בעורכי ספר היובל לא. א. ניומן (ליידן׳ תשכ״ב) וכן הוסיף הערות לתרגומו של מ. ז. ולפובסקי: "דברי ימי ישראל בדורות האחרונים" למ. פיליפסון (א—ב. 1941—1945). דב בר ויינרב נפטר בפנסילבניה ביולי 1982.
[מקורות: קרסל, Encyclopaedia Judaica]