יצחק שמואל רג'יו (יש"ר) נולד בגוריצה שבאיטליה בב' באלול תקמ"ד, 19 באוגוסט 1784.
אביו כיהן כרב הקהילה. יש"ר קיבל בבית אביו, חינוך יהודי מסורתי וכן למד לשונות ומדעים
(היה מופלג בידיעותיו במתימטיקה, מיכניקה וכן במוסיקה ובציור). תחילה עסק בהוראה בטרייסט
(1803־1807) אולם עם נישואיו חזר לגוריצה וכל ימיו באמידות יתירה. בימי כיבוש נאפוליאון
(1809־1812) הורה בליציאום וכן מילא מקום אביו ברבנות (1842־1849) שלא על מנת לקבל
פרס. כל השנים בעשייה ספרותית-מדעית בעברית ובאיטלקית ומשהו גם בגרמנית. יזם הקמת בית
מדרש לרבנים בפדואה, בו כיהנו שד"ל וה. דה-לה-טורה. עיסוקו הספרותי-המדעי הקיף כל ענפי
ספרות ישראל, לרבות בעיות-הווה. ספרו העיקרי "התורה והפילוסופיא" (וינה, 1827). כאן
ביקש לגשר בין האמונה במסורת לבין העיון המדעי וכן חלק על הגילויים הראשונים של הכפירה
בלאומיות ישראל. בתחום המקרא הוציא תורה מן השמים (וינה, תקפ"א) ומפתח אל
מגילת אסתר (וינה, תר"א), אסופות של עניינים שונים: אגרות יש"ר (א-ב. וינה,
1834־1839), ילקוט יש"ר (גוריצה, 1854), מזכרת יש"ר (תיאור פעלו הספרותי.
וינה, 1849. המשך בילקוט יש"ר, עמודים 173־183) וכן מאמר התגלחת
(בעניין הגילוח בחול-המועד. וינה, 1835). לאחר מותו הוציא יצחק חיים קסטיליוני ילקוט
אגרותיו לשד"ל בשם כתוב ישר (קראקא, תרס"ב). סערה עצומה, שלא שככה עד היום,
עורר בהוצאת קול סכל, אחד החיבורים החריפים ביותר שנכתבו אי פעם בעברית בתחומי
היהדות הרבנית נגד התורה שבעל-פה, עיקריה ומסקנותיה, בצירוף תשובה רפה (בת ארבעה עמודים
בדפוס) ליהודה אריה ממודינא, לשני חיבורים אלה הוסיף יש"ר תשובה, בשיעורו של ספר ובחלק
נפרד. כאן השיב להשגות קול סכל וכן ביקש להוכיח שקול סכל נכתב על ידי
י"א ממודינא "ורק מחמת היראה פן יקומו עליו הקנאים המחזיקים בקבלת אבות וירדפוהו עד
חרמה, בעבור התנגדו לסברות הרבנים הוכרח להתחפש בלבוש נכרי ולתת בפיו כל מחשבות עצמו"
(כמחבר הספר מופיע "רבי אמתי בר ידעיה'ן רז"). כל אלה חוברו לספר אחד בשם בחינת
הקבלה (גוריציה, 1852. הוא הספר העברי הראשון שנדפס בעיר זו ובבית-דפוס שהקים רג'יו
לעצמו). מיד עם הופעת הספר החלו הפולמוסים סביבו (היו שחשדו שרג'יו עצמו הוא בעל
קול סכל). הוציא עוד בחינת הדת לא. דלמידיגו עם פירוש והערות (וינה, 1833).
השתתף בשנתונים הספרותיים בכורי העתים, שאת שניים מהם ערך (ט-י. 1828־1829)
ולאחר הפסקתם ניסה לחדשם (עם י. בוש) בשם אחר (בכורי העתים החדשים). אולם לא
הוציא אלא כרך אחד בלבד (וינה, 1844). יצחק שמואל רג'יו נפטר בעיר הולדתו בט"ו באלול
תרט"ו, 29 באוגוסט 1855.
[מקורות: קרסל,
ויקיפדיה,
Jewish encyclopedia,
Wikipedia,
אנציקלופדיה יהודית (דעת),
McClintock and Strong Biblical Cyclopedia,
Dizionario biografico dei Friulani,
Jewish Virtual Library]
ורגון, שמואל. הוויכוח בין שד"ל לר יצחק שמואל ריג'יו בדבר
זמן כתיבתה של התורה. בית מקרא, כרך נב, גל' א (תשס"ז 2007), עמ'
169־184.
Malkiel, David.New light on the career of
Isaac Samuel Reggio. In: The Jews of Italy : memory and identity
/ edited by Bernard D. Cooperman and Barbara Garvin (Bethesda, MD: University
Press of Maryland, 2000), pages 276-303.
Malkiel, David.The Reggios of Gorizia :
modernization in micro. In: The Mediterranean and the Jews : society,
culture and economy in early modern times / editors – Elliott Horowitz, Moises
Orfali (Ramat-Gan: Bar-Ilan University Press, 2002), pages 67-84
Malkiel, David. Nuova luce sulla carriera di
Isacco Samuele Reggio. In Cultura ebraica nel Goriziano / a cura di Marco
Grusovin (Udine : Forum : Istituto di storia sociale e religiosa, 2007) pages
137-159.
