ישראל אברהמס נולד בלונדון בי"ט בכסלו תרי"ט, 26 בנובמבר 1858. קיבל חינוך יהודי וכללי בלונדון. מ-1901 מילא מקומו של ש"ז שכטר כמורה לספרות תלמודית ורבנית באוניברסיטת קמברידג׳ באנגליה. היה מראשי המדברים באנגליה בתחום מדעי היהדות. ערך יחד עם קלוד מונטפיורי את הרבעון האנגלי למדעי־היהדות וכן היה מהעורכים של פירסומי-החברה לתולדות-היהודים באנגליה. היה מעורב בתנועה הציונית ומחוגי רעיון האוניברסיטה העברית בירושלים. ברבעון עשה הרבה להכנסת הספרות העברית החדשה לכלל מחקרי היהדות. הראשונה היה מראשי־המדברים של פועלי-ציון שם. היה פורה ביותר בחקר תולדות ישראל, תרבותו ובביבליוגרפיה. אחד מספריו חיי היהודים בימי הביניים ניתן בעבוד עברי על ידי ד. ילין ב״השלוח" כרך ד' (אף חיבר יחד עם ד. ילין ספר באנגלית על הרמב״ם). בתרפ״ז יצא בפילדלפיה ספרו: צוואות גאוני ישראל, בו ניתנו המקורות העבריים בתרגום אנגלי בצירוף הערות (כאן חתם שמו בעברית: ישראל בן ברוך בר אברהם). ביבליוגרפיה נבחרת של חיבוריו מצויה בספר היובל שיצא לכבודו ב-1927 בניו יורק.  ישראל אברהמס נפטר בקמברידג', אנגליה, בי"ח בתשרי תרפ"ו, 6 באוקטובר 1925.
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה, Encyclopaedia Britannica]