יצחק יחיאל אדל, נינו של ר' יהודה ליב הלוי אדל, המגיד מסלונים, נולד בכ"ז בטבת תרנ"ו, 13 בינואר 1896 (1 בינואר על-פי הלוח היוליאני) בווארשה, פולין. בילדותו קיבל חינוך מסורתי. אחר כך למד בקיוב בגימנסיה פרטית וכן קיבל חינוך מוסיקאלי באקדמיה הממלכתית למוסיקה בוארשה. עסק בהוראת מוסיקה ובאירגון מקהלות במקומות שונים בפולין. עלה ארצה ב־1929 ועסק בהוראת מוסיקה בסמינר למורים ע"ש לוינסקי בתל־ אביב ובמוסדות חינוך נוספים בעיר. חיבר יצירות מוסיקליות לרוב וכן פירסם מאמרים ומסות בבעיות־המוסיקה והשיר העברי הארצישראלי. כתב בקורת מוסיקלית ומאמרים בשאלות החינוך המוסיקלי בחו"ל ואחר-כך בארץ (ב"דאר היום", ב"כתובים" ובירחונים שונים). ספריו "יוסף היידן" (תרצ״ב), "השיר הארץ-ישראלי" (תש״ו), "יסודות המוזיקה׳, (תשי״ג ואילך). היה, יחד עם ש. מלצר, ד. סדן וי. סטוצ׳בסקי, בעורכי הקובץ לפולקלורה מוסיקלית יהודית "זמר עם" (תש״ו).  יצחק אדל נפטר  בתל-אביב בי"ז בכסלו תשל"ד, 12 בדצמבר 1973.
[מקורות: קרסל, תדהר, האנציקלופדיה העברית, המרכז לחקר המוסיקה היהודית,  ויקיפדיה, Jewish Music Research Centre, Encyclopaedia Judaica]