צבי הירש אדלמן (עדעלמאן. איש-חן-טוב) נולד ב-1805 בסביסלץ' (Svislach. כיום בתחומי בלארוס). למד תורה וחכמה בבית אביו. נמשך משחר נעוריו לתורתם של ראשונים וביחוד לזו שעדיין בכתובים. לשם כך הלך למערב וחי במקומות שונים ובדחקות מרובה עד סוף ימיו. היה בעל בית־דפוס בדנציג ובקניגסברג. וקרוב לעשר שנים חי באנגליה. ב־1852 עבר לברלין; שם נפטר בי״ד בכסלו תרי״ט, 12 בנובמבר 1858 במוסד לחולי-רוח .
   היה מהראשונים להתמחות בבדיקת כתבי-יד עברים עתיקים, והוצאתם לאור. פתח בהגהות וביאורים ל״מאירת-עינים״ (הלכות בדיקת הריאה) לר' מרדכי זאב איטינגא ור' יוסף שאול נתנזון (וילנה, תקצ״ט). לאחר מכן הוציא ״ספר עלים למבחן״ (דנציג, 1844), הכולל דוגמאות לביאוריו ועיוניו לדברי רז״ל ואף נועד לשמש דוגמא מהמצוי באמתחתו בכתובים. לספר זה הוסיף נספח בשם: ״מגלת ספר־אגרת הפורים״. בזו-אחר-זו יצאו אחר־כך מהדורותיו, המשופעות הערות ומבואות: ״סדר הגדה לליל שמורים״ (כמה מהדורות בתר״ה — בדנציג ובקניגסברג. שותפו להערות: יעקב צבי מקלנבורג וי. ריפמן). ב״סידור הגיון לב״ (קניגסברג, 1845) צירף קונטרסים משל ר׳ יוסף תאומים ואליעזר לנדסהוט, ועשאו מהדורה ביקורתית־מדעית למקורי התפילות והברכות. באנגליה חיטט בספריית הבודליאנה שבאוקספורד והוציא לאור מגנזיה, בעזרת יהודה ליב דוקס, כתבי-יד מרובים. ספרו הראשון באנגליה היה: ״גנזי אָקספאָרד״, הכולל פיוטים ושירים ממשוררי־ספרד הקדמונים (לונדון, תר״י), בצירוף הקדמה משלו על המשוררים, תולדותיהם וכו' (נספח לו תרגום לאנגלית מאת מרדכי ה. ברסלוי, שעורר ביקורת חריפה בשל אי-הדיוק). ממהדורה למהדורה שיפר את כליו המדעיים ומהדורתו ל״כפתור ופרח״ של אשתורי הפרחי (ברלין, תרי״א, נכתב במאה הארבע־עשרה, ונחשב כספר ראשון בעברית בחקר ארץ-ישראל) נודעת בחשיבותה בשל ההערות והביאורים של המהדיר. ״בדרך טובים״ (לונדון, תרי״ב) הוציא צוואתו של ר״י אבן-תיבון ומכתב הרמב״ם לבנו, בצירוף משלי-חכמים ומשלי-ערב (אף כאן מצוי תרגום לאנגלית). אסופותיו: ״דברי חפץ״ (לונדון, 1853) ו״חמדה גנוזה״ (קניגסברג, 1856) כוללות כתבי־יד מכל סוגי היצירות הספרותיות, הספוגות ״באוצרות הספרים אשר למלכי ארץ״ (בשער הספר השני אף הדגיש: ״הועתקו כולם על ידי ולא על ידי אחרים״). כל אותן המהדורות כוללות לרוב אך קטעים ודברים קטנים, שכן לא השיגה ידו כדי הוצאת מהדורות שלמות. כל ימיו נזקק לנדיבים לשם עבודתו המדעית ועל שער אחת המהדורות (״חמדה גנוזה״) אף נאמר בפירוש : ״כי מוצא לכסף ההדפסה ניתן מאת אחי״. בתרי״ז הוציא קול-קורא בבקשת עזרה לפעלו הספרותי־מדעי. הוציא עוד: ״גדולת שאול״ (על שאול וואהל. לונדון, תרי״ד, וארשה, תרפ״ה), שהיה לפי האגדה מלך בפולין ליום אחד והוא מחקר מקיף על האיש ואגדת־חייו. כן הוסיפו לכאן תרומותיהם ר׳ צבי-הירש חיות ואחרים (לנספח, בשם ״ניר דוד״, שער מיוחד בתאריך: תרי״ב).
[מקורות: כנסת ישראל, קרסל, האנציקלופדיה העברית, Jewish Encyclopedia]