אהרן אהרנסון נולד בבאקו, רומניה, בכ״ז באייר תרל״ו, 21 במאי 1876. עלה ארצה עם הוריו ב-1882, לזכרון יעקב, שאביו, אפרים-פישל היה ממייסדיה. גודל וחונך בזכרוךיעקב. נמשך משחר ילדותו לטבע הארץ ונופה, בייחוד מאז פתח בנסיונותיו החקלאיים כעוזרו של דיגוֹר, המומחה החקלאי ששלח הבארון רוטשילד למושבה. מטעם הבארון נשלח להשתלם במכון החקלאי בגריניון שבצרפת, ונתמנה אחר סיום לימודיו מפקח על המושבה מטולה, אך בשל חיכוכים עם פקידות הבארון עזב את כהונתו ויצא לתורכיה, לנהל משקים חקלאיים במאגנזיה, ליד איזמיר. אחר שחזר ארצה עסק בעסקי קבלנות חקלאית. תוך שיטוטיו בארץ לשם תצפיות חקלאיות גילה בסביבי ראש–פינה את ״אם החיטה״ ושמו נודע בעולם המדע הבוטאני. בשנים 1902–1915 ערך מסעי מחקר בארץ-ישראל, בסוריה ובעבר הירדן, תחילה כגיאולוג ואחר-כך כבוטנאי. בגיאולוגיה של ארץ-ישראל הדריכוֹ מ. בלאנקנהוֹן, ובהכרת צמחי הארץ – רחל רוגוב-יפֶה, אחות ד״ר הלל יפה. ב-1910 הוזמן על-ידי מחלקת החקלאות של ממשלת ארצות הברית להשתלם שם בנסיונות של גידולים חקלאיים. חוג ידידיו מבין היהודים בארצות–הברית הקים למענו תחנת-נסיונות חקלאית בעתלית (1911), שהיתה במשך כל שנות העליה–השניה מרכז מדעי לגידולים חקלאיים. הקים אוסף של עשביה, מהגדולים במזרח-התיכון (יחד עם ספריה חקלאית). בימי מלחמת–העולם הראשונה פתח בפעילות ציבורית–פוליטית והקים קבוצת-ריגול לטובת האנגלים בשם ניל״י (ראשי תיבות: נצח ישראל לא ישקר) ויחד עם בני ביתו, וביחוד אחותו שרה, ניהלוה בנסיבות מסוכנות ביותר, עד שנתגלתה הרשת על ידי התורכים. אחר המלחמה. רוב הישוב התנגד אמנם לפעולות אלו; אך הן בלא ספק תרמו תרומה חשובה לנצחון בעלות הברית. אחרי מאמצי חנם לקשור קשרי קבע עם מפקדת הצבא הבריטי במצרים נסע אהרנסון, ב-1916 ללונדון, וב-1917 נשלח באניית מלחמה בריטית לארץ-ישראל; על שפת הים בעתלית נפגש עם אנשי ניל״י. הוא הורה את אלנבי, איך יתגבר על מכשולי המדבר בדרכו ממצרים לשערי הארץ, ושיכנעו כי יתקוף את התורכים מצד באר שבע, במקום לפרוץ לו דרך מצד עזה (היומנים הפוליטיים רבי העניין של אהרנסון מתקופה זו פורסמו ב-1970). עם ניצחון האנגלים, השתתף בפעולה המדינית של האנגלים לגבי ארץ–ישראל עד שמצא את מותו באוירון, בשליחות סודית, בנסיבות שטרם נתבררו עד היום.
    פירסומיו המדעיים בחייו לא היו מרובים, שכן נותרו רשימותיו ותצפיותיו בכתובים. פירסם מחקרים בבוטניקה בצרפתית, אנגלית ועברית. ספריו העברים הם: יבול הציטרוסים בתבל (תרע״ה), המלחמה בארבה (תרע״ח. שני פירסומים אלה יצאו מטעם תחנת הניסיונות בעתלית). אחר מותו יצאו: עכו (מונוגרפיה. תרפ״ח) וסיכומי תצפיותיו, יומניו וכו׳ בשני הספרים: צמח עבר הירדן (מפקד ביקורת לצמחים אשר נאספו ומקצתם הוגדרו על ידו, בעריכתו של ה. ר. אופנהימר. תורגם מצרפתית על ידי יצחק אפשטיין, מ. אזרחי וג. שלם, 1934), צמח מערב הירדן (בעריכתם של ה. ר. אופנהימר וט. אבן ארי, 1956. שני הספרים יצאו גם בצרפתית).
    כאמור, אהרן אהרנסון נספה עם העלמות המטוס בה טס בדרך לפאריס בט״ו באייר תרע״ט, 15 במאי 1919.
[מקורות: קרסל, תדהר, האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה]