בצלאל אליצדק (קלוזנר) נולד בעיירה אולקניקי, פלך וילנה, ליטא, בי׳ בסיון תרמ״ד, 3 ביוני 1884, לאביו יהודה ליב קלוזנר ולאמו ראשה קיילה בת אלכסנדר זיסקינד ברא״ז. אחיו הוא פרופ׳ יוסף קלוזנר. למד בחדרים ובישיבה באודיסה והשתלם באופן פרטי בספרות ובמדעים. היה מורה עברי, יושב-ראש אגודה ציונית בעיר לנצ׳יצה בפולין וזמן-מה גם מורשה הועד האודיסאי שם, ומחמת הלשנה נאסר שם בגלל פעולה ציונית, שהיתה אסורה בתקופת המשטר הצארי. עבר לאודיסה והמשיך שם בהוראה עברית, ומשאסר המשטר הבולשביקי  את הוראת השפה העברית המשיך ללמד במחתרת בבית-ספר עברי חשאי מטעם הועד לשמירה על קניני האומה שנוסד על-ידי קבוצת ציונים ותיקים ובראשם חיים נחמן ביאליק, ד״ר יוסף קלוזנר, ד״ר י׳ ספיר ומרדכי סובול, והשתתף בפעולות הארגון החשאי של מורים עברים, שבראשו עמד מנשה אלטמן.
    בתרע״ד ביקר בארץ ובתרפ״ב יצא מרוסיה בדרך סתר בלי רשיון, בקבוצה ציונית בראשותו של ד״ר ספיר, ובשנת תרפ״ג הגיע ארצה. עסק בהוראה בבתי-ספר שונים, בתרגומים, ביחוד מכתבי זאב ז׳בוטינסקי (מגילת הגדוד ועוד).
    בתרפ״ו נשא לאשה את חיה בת פסח קיפניס.
    השתתף בפעילות בתנועה הרבזיוניסטית והיה חבר ועד סניפה בירושלים. כתב מאמרים בהשלוח (בעריכת אחיו), בהישוב, בהמטרה, בחדשות (של ב״צ כץ), בקולות שיצא בוארשה, ואחר-כך כחבר במערכת העתונים היומיים הרבזיוניסטיים העם, דאר היום (בעת היותו עתון הצה״ר), בהירדן, ובהמשקיף, ולאחר קום המדינה בעתונים חרות ומעריב ועוד עתונים שונים.
    בצלאל אליצדק נפטר בירושלים בי״ז באלול תשל״ג, 14 בספטמבר 1973.

[מקורות: ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר, ויקיפדיה]