נפתלי אברהמיהו (אברהמי) נולד בפודוליה, קמינקה, אשר על הדניסטר להוריו רחל ואברהם משה בקלייניק. קיבל חינוך עברי מילדותו וכשנוסדה "העבריה" הראשונה בעיירה כבר דיבר עברית בהברה ספרדית. בהיותו בן 17 היה בעיירתו יושב-ראש האגודה הציונית "צעירי ציון" שמנתה כשמונים חברים. השתתף בתור ציר בועידה הכללית של "צעירי ציון" שהתכנסה בקישינוב. סיים את הגימנסיה הרביעית באודיסה. ב-1906 או 1907 עלה ארצה. בשנה הראשונה לשהותו בארץ עבד במושבה גדרה וכן במושבות כנרת ומצפה. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבד במושב העובדים עין-גנים ועם כיבוש הארץ על-ידי האנגלים התנדב לגדוד העברי. אחרי שהשתחרר מהגדוד ייסד עם חבריו את "הקבוצה לבנין" שקבלה ובנתה לקרן הקימת את בתי התימנים בפתח-תקווה ובראשון לציון. במשך השנים הקבוצה היוותה את יסודה של משרד לעבודות ציבוריות ובנין.

נפתלי אברהמיהו נפטר בירושלים בשנת תשל"ג.