אלכס ביין נולד בעיירה שטיינאך בבוואריה, גרמניה, בכ״ב בטבת תרס״ג, 21 בינואר 1903. קיבל חינוך יהודי וכללי, ואחרי גמרו את הגימנסיה הריאלית בנירנברג למד  באוניברסיטאות ארלנגן וברלין וסיים לימודיו ב־1926 בקבלת תואר אקדמי. בשנים 1927–1933 עבד כארכיונאי בארכיון הממלכתי הגרמני בפוטסדאם. ב־1933 עלה ארצה ומאז עבד בארכיון הציוני המרכזי בירושלים (סגן מנהל מ־1936 ומ־1955 מנהל). ב־1956 נתמנה כגנז המדינה.
    ראשית פירסומו – מחקרים בתחומי ההיסטוריה הכללית ובגרמנית (על א. המילטון וא. האממאכר). לאחר מכן המשיך בחקר הרצל ופעלו, בעיקר לפי תעודות ארכיוניות. ספרו הביוגרפי על הרצל יצא בתרגומו העברי של ד. קמחי (תרצ״ד ואילך. מהדורה חדשה, עברית במקורה, יצאה בתשכ״א. תמצית הספר יצאה בתרגומו של א. לוינסון, בת״ש). לאחר מכן יצאו ספריו אלה, שכבר התחיל כותבם עברית: ״תולדות ההתישבות הציונית מתקופת הרצל ועד ימינו״ (תש״ג ואילך. מהדורה אחרונה, תשי״ד. סיכום וקיצור הספר יצא בשם: ״תולדות ההתישבות החקלאית היהודית בארץ־ישראל״. תש״ד ואילך); ״עם הרצל ובעקבותיו״ (מאמרים ותעודות. תשי״ד). מתש״ח עסק בעריכת איגרות הרצל, בצירוף מבואות והערות (עם ג. הרליץ) והוא בעורכי המהדורה החדשה של כל כתבי־הרצל (תשט״ו ואילו). ערך את ״ספר מוצקין״ (תרצ״ט), ״פרקי חיי״ של א. רופין (בתרגומו של א. ד. שפירא. תש״ד–תש״ז), קובץ תעודות על הרצל ודרייפוס (בתרגומו של מ. מוהר. תש״ה) והוצאה מקוצרת של ״מדינת היהודים״ להרצל (בתרגומו של דב סדן. תש״ו).
    אלכס ביין נפטר בעת ביקור בשטוקהולם, שבדיה, בה' בתמוז תשמ״ח, 20 ביוני 1988 ונטמן בירושלים.
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה]
[צילום: הארכיון הציוני]

• כתבי אלכס ביין