לואיס לנדא, מתרגם וחוקר ספרות ופולקלור, נולד בי״ב בניסן תרצ״ו, 4 באפריל 1936 במנדוסה, ארגנטינה. ב־1954 עלה ארצה במסגרת גרעין של ״השומר הצעיר״ והתיישב בקיבוץ רשפים. את לימודי התואר הראשון שלו בספרות עברית ובהיסטוריה ואת לימודי התואר השני בספרות עברית עשה באוניברסיטת חיפה. עבודת התזה שלו, שהושלמה ב־1976, עסקה בניתוח יסודות מימטיים בסיפורו של ש״י עגנון ״והיה העקוב למישור״. ב־1980 השלים את עבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים, שהוקדשה לניתוח האנתולוגיה של מדרשים וביאורים תורניים ״מעם לועז״ מאת יעקב כולי, שפורסמה בלדינו במאה השמונה־עשרה. לאורך השנים לימד ספרות ופולקלור באוניברסיטאות חיפה ובן-גוריון בנגב.
    ב־1982 תירגם כמה סיפורים של סרוונטס שהופיעו בקובץ ״סיפורים״ (הקיבוץ המאוחד), לו חיבר גם אחרית דבר. ב־1984, בשותפות עם אשתו ביאטריס סקרויסקי-לנדא, תירגם רומן של מריו ורגס יוסה, ״דודה חוליה והכתבן״. פרויקט התרגום המונומנטלי של הזוג היה העבודה על התרגום העברי של ״ההידלגו החריף דון קיחוטה דה לה מאנצ׳ה״ מאת סרוונטס (1994). העיסוק רב־השנים של לנדא ביצירתו של סרוונטס ובפולקלור היהודי הוכתר בחיבור מחקרי, ״סרוונטס והיהודים״ (2002), שחשף את הזיקות התמטיות והנרטיביות בין יצירותיו של סרוונטס ובין המסורת היהודית וניתח את תפישת היהדות והיהודים ביצירותיו.
    פרופ׳ לואיס לנדא נפטר בי׳ בסיון תשפ״ג, 30 במאי 2023.

לואיס לנדא בספריה הלאומית

נכתב על־ידי סבטלנה נטקוביץ׳ עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית