חיים־זאב בר־דרומא (שרמייסטר), סופר וגיאוגרף, נולד בעיירה וירייקי, ליד וולקוביסק
(כיום בתחומי בלארוס) בי״א בתמוז תרנ״ב, 6 ביולי 1892. למד ב״חדרים״ ובישיבות מיר וסלובודקה.
עלה ארצה ב־1911 ועסק בהוראה בראשון לציון, גדרה, פתח־תקוה, תל־אביב וירושלים. סיים
לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ח). בתרצ״ט יצא לארצות־הברית ושם סיים לימודיו
בדרופסי קולג׳ בפילדלפיה (1942). חזר ארצה ב־1945 ועסק בהוראה (עד 1951) ובעבודות ספרותיות־מדעיות.
פירסם (מתרע״ט) שירים, מאמרים ומחקרים בידיעת
הארץ בעתונות הארצישראלית ובכתבי העת המדעיים
לחקר הארץ. ספריו: ״מצדה״ (תרצ״ז. עם יוסף קלוזנר), ״ירושלים״ (א: הטופוגרפיה של העיר העתיקה. תרצ״ה),
״הנגב״ (גיאוגרפיה מפורטת של הנגב וסיני, מבאר־שבע
עד תעלת סואץ והים האדום. תרצ״ה), ״וזה גבול הארץ״
(תשי״ח). היה מעורכי הקובץ לזכר שמואל דים (תשי״ח).
כתב גם יידיש.
חיים־זאב בר־דרומא נפטר בירושלים בכ״ה בטבת תש״ל, 3 בינואר
1970.
מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים,
תדהר,
ויקיפדיה