יהודה סלוצקי נולד בג׳ בכסלו תרע״ו, 10 בנובמבר 1915 בסנובסק בפלך צ׳רניגוב שבצפון־אוקראינה. הוא עלה ארצה עם משפחתו בערב חג־הסוכות תרפ״ו, 2 באוקטובר 1925. אביו שימש בהוראה ועשה כמורה בכפר־ילדים ובכפר־חסידים; עם פטירתו בסיוון תרפ״ז עברה המשפחה לירושלים ומקץ זמן־מה לרמת־גן.
    סלוצקי קיבל השכלתו בבית־הספר הריאלי ׳תחכמוני׳ בתל־אביב ובבית־המדרש למורים בבית־הכרם שבירושלים. ובו סיים את חוק־לימודיו ב־1934. לאחר־מכן שימש בהוראה בדגניה (תרצ״ה), ברמת־רחל (תרצ״ו-תרצ״ח), באילת־השחר (תרצ״ט), בקרית־ענבים (ת״ש- תש״ח> ובבן־שמן (תש״ט-תש״י). בתשי״א החל במחקרו על תולדות ההגנה — פרויקט שריכז אותו עד תומו ופרסם בו שורה של מחקרי־יסוד לכל לומד.
    אולם עיקר התלהבותו המדעית ודביקותו נתונים היו למחקרים על יהודי רוסיה. בכך עשה רבות בעריכתו השקדנית של ׳העבר׳, כתב־עת שבו פרסם גם חלק גדול ממחקריו על יהודי רוסיה ערב מלחמת־העולם הראשונה, בימי המלחמה והמהפכה. תרומתו העיקרית בתחום זה היתה חקירתו המקיפה את העיתונות היהודית־הרוסית במאה הי״ט ואת העיתונות היהודית־הרוסית במאה העשרים. את מחקרו השני לא זכה סלוצקי לראות בצאתו לאור.
    יהודה סלוצקי נפטר בט״ו באייר תשל״ח, 22 במאי 1978.
    סלוצקי החל כתיבתו בפירסום סיפורי־ילדים. כתיבתו של סלוצקי התמקדה בתיאור חייהם רצופי ההרפתקאות של ילדי הארץ, על רקע עןלמם המפוכח של המבוגרים, תוך שיבוץ ערכי אנוש סמויים. ברבים מסיפוריו שיקע יסודות אוטוביוגראפיים, חוויות אישיות ודמויות אותנטיות. ספריו־סיפוריו לילדים ולנוער: ״מעמק זבולון עד ים כנרת, או חברי ישקה מאודסה״ (1942) – ילד ירושלמי [המחבר בצעירותו], העובר לכפר-חסידים, פוגש ידיד מבוגר והשניים יוצאים למסע-הרפתקאות בארץ; ״סית מרים״ (1950) – פרשת חייה והקרבתה של אשה ירושלמית, שבחרה לחיות במנזר נבודד, על רקע מאורעות תרצ״ו; ״אש בהרים״ (1959, 1970) – נער תל-אביבי מצטרף לשיירה העולה ירושלימה בתש״ח ומותקפת בשער-הגיא. לאחר שנפצע פורש עליו מורה ערבי רודף שלום את חסותו; ״חלומו של דרור״ (1963) – מחרוזת סיפורים קצרים על תולדות הישוב; ״המורה הארוך״ (1965) – סיפורו של נער בן כפר-תבור, המתוודע אל אנשי ׳השומר׳ ומעלליהם המרתקים (כולל בתוכו גם את הסיפורים הראשונים, ״מעמק זבולון״ ו״סית מרים״). על כמה ספרים אלה חתום: סלוא. ב״ספר תולדות ההגנה״, שהחל יוצא ב־1954, כתב את השליש של הכרך הראשון (כולו נערך על ידו) ואילו כל שאר החלקים נכתבו על ידו לבדו (כרך ב, חלקים א—ג. 1959–1963. בתדפיס לחוד יצא ״ראשונים לשמירה ולהגנה״). הוציא עוד את הספר-״בהיאבקות על צבא יהודי״ (1945. חתום: יהודה בן־אברהם). בשנים האחרונות לחייו היה העורך למעשה של כתב העת לחקר יהדות רוסיה ואוקראינה ״העבר״. וכן חיבר את החלק על הפירסומים העבריים בברית המועצות בשנים 1917–1960 בספר ״פירסומים יהודיים בברית המועצות״ (תשכ״א).
[מקורות: קרסל, תדהר, לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]