יצחק בן יעקב הלוי מרקוס נולד בשנת תרי"ט (1859)  בעיר טלז בצפון מערב ליטא. אביו שהיה איש אמיד ומופלג בתורה, שלחוהו ללימודים אצל מלמדים ואחר כך למד אצל הגאון הרב מאיר אטלס, מגדולי רבני ליטא. ולאחר מספר שנים למד אצל הרב יוסף זכריה שטרן, רבה של שאוול. לאחר נישואיו, הוסמך יצחק מרקוס לרבנות על ידי הרב מנחם מנדל זיו מטאווריג (ליטא) והרב אליעזר רבינוביץ ממינסק. בתרנ"ד היגר לארצות הברית והיה לרב ודרשן בבית הכנסת אנשי יאנוסטוב בניו-יורק, ומשם נתקבל כרב ביוטיקא, ניו יורק. בשנת תרס"ב נתקבל כרב  בפורטלנד, מדינת מיין. ב-1910 עבר לניו-ברונסוויק, ניו ג'רזי. מאמריו נדפסו ב"המגיד", וב"עברי אנכי" (בחתימת: יהל"ם) וחידושי תורה פרי עטו נדפסו ב"המאסף" בירושלים. ר' יצחק מרכוס נפטר בניו ג'רזי בג' בטבת תשי"ד, 9 בדצמבר 1953.
[מקורות: ב"צ אייזנשטדט: דור רבניו וסופריו , ספר ששי (תרס"ה 1905)]