אליעזר תיבון (שטרוֹוַוייס Strohweiss) סופר ומורה,
נולד בלודז׳, פולין, בב׳ בסיון תרס״ז, 2 במאי 1907. גדל ונתחנך בעיר
הולדתו. היה פעיל בתנועת ״החלוץ״ בפולין. בוגר הסמינר למורים
בלבוב. עלה לארץ ב-1935 וסיים לימודיו באוניברסיטה העברית
בירושלים. בפולין ובארץ עסק בהוראה — לאחרונה בתל-אביב, בבתי ספר עממיים, תיכוניים
ובסמינר הקיבוצים.
פירסם עשרות מאמרים בנושאי מדע, היסטוריה וחינוך בעיתונות הנוער וכתבי עת פדגוגיים.
תיבון מיקד את כתיבתו בתולדות האדם והישגיו בתחומי התרבות
והמדע. כל אחד מספריו ״חורג מתחומי המדע היבש ומעלה לפני הקורא הצעיר שיחזור מלא
תוכן ורב-ענין של עולם שעבר. הנער מוצא עצמו במסע מרתק לתוך מרחקי-הזמן: את המסע
מלוה הרצאת דברים מושכת את הלב, ובתוך התיאורים המדעיים והספרותיים צף ועולה עולם
חי ושוקק. נושם מציאות״ (שופטי פרס ברש).
ספריו: מסתרי ימי קדם (תשי״ג. פרס ברש) – סיפוריהן של
תגליות ארכיאולוגיות; בשערי תרבות (תשט״ו) – פרקים בתולדות הציויליזציה; מכונות משנות פני
עולם (פרקים בתולדות הטכניקה החדשה והשפעתה על
החברה. תשי״ז); הספר, העתון והדפוס (מגוטנברג
ועד ימינו. 1960), עמנו בתפוצות (תשכ״ג) והתפתחות האדם (כרך א: התרבות בהתהוותה. 1965).
אליעזר תיבון
נפטר בי״ב בסיון תשנ״ח,
6 ביוני 1998.