דב (בוריס) גפונוב, מתרגם, נולד בה' באדר תרצ"ד, 20 בפברואר 1934 בעיר יֶבפאטוריה שעל שפת הים השחור בחצי האי-קרים שאוקראינה. אביו היה פועל ואמו, מורה. סבו, חיים שמואל מאז"ה, היה רואה חשבון. עם פרוץ מלחמת העולם השניה היגרה המשפחה למחוז קראסנודאר בצפון הקווקז בדרום רוסיה ועם התקרבות הנאצים, המשיכה המשפחה לגאורגיה. אביו נספה בחזית בראשית המלחמה. מ-1944 התגוררה המשפחה בקוטאיסי, בה סיים גפונוב את בית הספר התיכון בהצטיינות וב-1953 התקבל למחלקה הפרסית של המכון המוסקבאי למזרחנות, אולם בגלל סיבות משפחתיות נאלץ לפרוש מלימודיו. בשנים 1959 עד 1969 עבד בתור עורך של עיתון מקומי (בעיקר תרגום מגאורגית לרוסית). בהיותו חולה קיבלו גפונוב ואמו אישור עליה ארצה וב-1971 התיישבו ברמת גן.  בי"ד באב תשל"ב, 25 ביולי 1972 נפטר גפונוב.
    ראשית ידיעותיו בעברית רכש מסבו שסיים את הישיבה הווילנאית (למרות שהיה איש חב"ד). גפונוב עסק בתרגום ספרות רוסית וגאורגית לעברית. במארס 1969 יצא לאור תרגומו לעברית של האפוס עוטה עור הנמר מאת המשורר הגאורגי בן המאה ה-12 שותא רוסתאוולי בהוצאת ספרית פועלים ועריכת המשורר אברהם שלונסקי. תרגומו של גפונוב זיכה אותו בפרס טשרניחובסקי. תרגומים נוספים פרי עטו פורסמו בעיתונות הישראלית של יצירות מאת יבטושנקו, לרמונטוב, מרינה צביטייבה, איוון בונין ועוד. לאחר מותו יצאו לאור תרגומו ליצירתו של מ"י לרמונטוב גיבור דורנו (1972), מכתבים מעבר הקאוקאז, 1960–1970 בעריכת שלמה אבן-שושן (1983), שירי מיכאיל לרמונטוב (1986), ומהדורה בעריכת  שלמה אבן-שושן ב-1989. ב-1997 יצא לאור פרסום בעריכת שלמה אבן-שושן ולזר לוברסקי: עוללות דב גפונוב: משלו ועליו.

[מקורות: ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, ויקיפדיה]