זאב וילנאי (וולף וילנסקי) נולד בקישינב בט"ו בסיון תר"ס, 12 ביוני 1900. הועלה ארצה ב-1907 ולמד בבית-הספר הריאלי בחיפה, בית המדרש למורים בירושלים, האוניברסיטה למדעי המזרח בלונדון וקיבל תארו האקדמי בדרופסי קולג' בפילדלפיה (1938).  עסק כל ימיו בהפצת ידיעת הארץ בעל-פה (בהדרכת טיולים) ובכתב - במאמרים וספרים, שהחל לפרסם מתרפ"ב (בעתון התלמידים "אלומות") ומאז במרבית העתונים וכתבי-העת העברים בארץ ובחו"'ל וכן נתפרסמו כמה מספריו באנגלית.  בשנת 1974 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים". וילנאי היה חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשמ"א, וחתן פרס ישראל לשנת ה'תשמ"ב (1982).  זאב וילנאי נפטר בב' בשבט תשמ"ח, 21 בינואר 1988.
[מקורות: תדהר, קרסל א 651–652, ויקיפדיה]
[צילום: לע"מ]

• תל אביב-יפו : הגדולה בערי ישראל (ירושלים : אחיעבר, תשכ"ה 1965)