בנימין וסט נולד בברדיצ'ב, אוקראינה, בכ' בסיון תרנ״ו, 1 ביוני 1896. אביו,
נפתלי-הרץ נמנה על ״חובבי ציון״, השתתף בקונגרס הציוני הראשון והשתתף שנים רבות בכתיבה
בעיתונים העבריים ״הצפירה״ ו״המליץ״ ובעיתון ביידיש ״מאָמענט״). בנימין וסט קיבל חינוך
מסורתי וכללי בעיר הולדתו ואחר כך במכון הגבוה למסחר וטכניקה במוסקבה. היה פעיל בתחומי
הנוער החלוצי וכן היה מזכירה הראשון של ״הבימה״. בשנים הראשונות למשטר הסובייטי היה
בהסתדרות ״החלוץ״ הבלתי־ליגלי ומזכיר מרכז צעירי־ציון־התאחדות. נאסר ב־1924 ובה בשנה
הוחלף מאסרו בעליה ארצה. בארץ תחילה במזכירות ״הפועל הצעיר״ ובשנים 1931–1957 בבנק
הפועלים. עם פרישתו עסק בחקר יהדות ברית המועצות.
פירסם תחילה ברוסית ומאז עלייתו ארצה בעברית, ובעיקר בעתונות הפועלים (״דבר״, ״הפועל הצעיר״ ועוד), מאמרים בעניני יום וביחוד במצבה של יהדות ברית־המועצות. מתחום זה הם הקבצים:
״נפתולי דור״ (א: קורות תנועת העבודה הציונית צעירי־ציון־התאחדות ברוסיה הסובייטית;
ב: לקורות היהודים והתנועה הציונית ברוסיה הסובייטית. תש״ה–תשט״ז. חלק א יצא בשנית
בתש״ז), ״היהדות הסובייטית בפרפוריה״ (תשט״ז) והקובץ שבעריכתו: ״בחבלי כליה״ (יהודי
רוסיה בשואה הנאצית. תשכ״ד). וסט היה חבר מועצת ״יד ושם״, היה ממייסדי ״מגן״, האגודה ליהודי רוסיה
ומעורכי בטאונה בשם זה. היה מרכזה של האגודה לעזרת אסירי-ציון ברוסיה הסובייטית וכן חבר נציגות ההתאחדויות של יוצאי ברית המועצות. טיפל בהתמדה בעניני מצבם ועליתם של אסירי-ציון, וכן עורר והמריץ לדאגה למען יהדות ברית המועצות - דאגה
שעמדה כל השנים במרכז פעילותו הציבורית. וסט גם ערך את הקובץ ״מנחם בנימיני איש התיאטרון העברי״
(תשכ״ב).
בנימין וסט
נפטר בתל-אביב בי״ג באב תשל״ה, 21 ביולי 1975.
[מקורות: קרסל,
תדהר]