יגאל ידין (סוקניק), ארכיאולוג, בעברו רמטכ״ל ופוליטיקאי, בנו של הארכיאולוג אליעזר
ליפא סוקניק, נולד בירושלים בכ״ז באדר תרע״ז, 21 במארס 1917. למד בגימנסיה העברית
בירושלים וסיים לימודיו בתחום הארכיאולוגיה באוניברסיטה (1943, 1955). פעיל ב״הגנה״ מ־1932 וראש אגף-המבצעים של ה״הגנה״ במלחמת־השיחרור. בשנים 1949–1952 ראש המטה־הכללי. מ־1953 מרצה (מ־1959 פרופסור-חבר) לארכיאולוגיה, באוניברסיטה בירושלים.
ראש משלחת החפירות בחצור והמשלחות הארכיאולוגיות במצדה וסביביה.
פירסם מאמרים ומחקרים בענייני ארכיאולוגיה של ארץ-ישראל (היה בעל־מדור קבוע במשך שנים ב״על־המשמר״ מלפני
מלחמת השיחרור) בעיתונות, כתבי־עת ומאספים. ספריו: מגילת מלחמת בני־אור בבני־חושך (ממגילות מדבר-יהודה. מהדורה בצירוף מבוא, השלמות ופירוש.
1955) , הבית הראשון (תשט״ז), המגילות הגנוזות במדבר-יהודה (תשי״ז ואילך),
מגילה חיצונית לבראשית
(ממגילות מדבר־יהודה. תיאור המגילה וכו׳. עם נחמן אביגד.
תשי״ג), תורת המלחמה בארצות המקרא (1963), המימצאים מימי בר־כוכבא במערת האיגרות (תשכ״ג),
מצדה (חפירות תשכ״ד. תשכ״ה), מגילת בן סירא
ממצדה (עם מבוא והשלמות. תשכ״ה). במשתתפי
הדו״חות לחפירות חצור (מתשי״ט ואילך) וערך (עם
ח. רבין) מחקרים במגילות הגנוזות (ספר זכרון לא. ל.
סוקניק. תשכ״א).
יגאל ידין
נפטר בירושלים בכ״ח בסיון תשמ״ד, 28 ביוני 1984.
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל
קרסל בספריה הלאומית בירושלים,
תדהר,
ויקיפדיה]