מרדכי וייסמן־חיות, סופר ועורך עברי, נולד בטרנוב, גליציה בג׳ בשבט תקצ״א, 17 בינואר
1831. למד אצל גדולי הרבנים בגליציה וקנה לו כבר בילדותו ידיעות מופלגות בתנ״ך וכן
החל בילדותו בכתיבת חרוזים עברים. משנתו הראשונה של העתון העברי הראשון (״המגיד״) החל
לפרסם חקרי מקרא ותלמוד, כתבות ובעיקר חרוזי־הזדמנות, גימטריאות ולפ״קים. בכל אלה פירנס
במשך עשרות בשנים את רובם ככולם של העתונים וכתבי־העת העבריים בעולם כולו כמעט עד ימיו
האחרונים (חתם: מו״ח). ישב בוינה מראשית שנות השבעים של המאה הי״ט ועסק בה בכל מיני
פרנסות ובעיקר בהחזקת בית הארחה לבני גליציה שנזדמנו לעיר הבירה ולתלמידים משם.
עסק כל ימיו באיסוף פתגמים משל המקורות והמתהלכים בעל־פה
ושיווה להם צורה חרוזית עברית. את אלה פירסם בילקוטים מרובים: ״ספר משל ומליצה״ (״קובץ
על יד, בסדר א״ב, משלי מוסר ומשלים המוניים, בתלמודים ומדרשים״. א–ו. טארנוב–וינה לבוב.
1860–1864. כאן מצויות האותיות: א–ה), ״חכמה ומוסר״ (״ממשיל משלים, ערוך בחרוזים קצרים
בלשון נקיה וקלה״. וינה, 1875, מהדורה ששית. שם, תרמ״ב), ״מילי דבדיחותא״ (חוב׳ א.
וינה, תרמ״ד. סמוך למותו יצאה מהדורה שמינית מספר זה בשם: ״אוסם בושם, אוצר בלום של
מילי דבדיחותא״. וינה, תרע״ג), ״דברי חכמים וחידותם״ (א–ג. יונה, 1892. מעין מהדורה
מורחבת מספרו ״ספר משל ומליצה״), ״משלים בחרוזים״ (ירושלים, ללא ציון שנת דפוס) ועוד.
את כוחו בגימטריאות הראה במאות רשימות שפירסם בעתונות וכחוברת לחוד ב״אגדת בראשית״
(״לברר ולבאר כל תרי״ג מצוות במלת ׳בראשית׳ דרך נוטריקון, לפי ערך וסדר מנין הרמב״ם
וכו׳ עם הערות קצרות״. ברודי, תרכ״ב. מהדורה מתוקנת ומורחבת בשם: ״חתן בראשית״. וינה,
תרמ״ג). הוסיף הערות למהדורת תלמוד ירושלמי (קורטושין, תרכ״ו, ניו־יורק, תש״ט, ירושלים,
תש״ך) וכן ערך את החוברת האחרונה של ״כוכבי יצחק״ (ל״ז, 1873). ניסה להוציא עתון משלו:
״מגיד משנה״ (לבוב, 1872), שבו השתתפו מרבית הסופרים והחכמים העברים בימים ההם (בהם:
צויפל. יצאו אך כמה גליונות. הפרוספקט לעתןו זה נקרא: ״מגלת ספר״ ונדפס בליטוגרפיה).
הוציא עוד שירי־הזדמנות שונים ומספדים וכן הוציא עתון בידייש (בשנות השבעים).
וייסמן־חיות נפטר בוינה בה׳ באדר תרע״ד, 3 במארס 1914.