שמחה קאלימאני, רב בוונציה, נולד בשנת תנ״ט (1699) כיהן במשך שנים רבות ברבנות בעיר הולדתו והיה בחבורת רבני איטליה בעלי זיקה לשירה ולספרות כללית. הוציא את ספרי המקרא (ונציה, תצ״ט–תק״א. כמה מהדורות) והקדים למהדורה ״כללי דקדוק לשון עבר בדרך קצרה״ (יצא גם בנפרד. וילנה, ת״ר). הניח אחריו כמה חיבורים עבריים ובהם שירי־הזדמנות שונים (בחייו נדפס אחד בשם ״קול שמחה״. ונציה, תצ״ד). היה במעודדי דוד פרנקו מנדס וחליפת המכתבים ביניהם וכן העתקת שיריו על־ידי מנדס נותרה בכתובים. אף תירגם לעברית, כאפרים לוצאטו, את ״האביב״ למטאסטאסיו. לא עלה עד כה לאתר את התרגום (חיים שירמן).
קאלימאני נפטר בוונציה בט״ו באב תקמ״ד, 2 באוגוסט 1784.