פנחס חורגין נולד בפוהוסט ליד פינסק (כיום בתחומי בלארוס) בכ"ו בחשון תרנ"ה, 25 בנובמבר
1894. כשעלו הוריו ארצה ב-1905, נשאר ברוסיה ולמד ארבע שנים בישיבת וולוז'ין. עלה ארצה
ומשם יצא ב-1915 לארצות-הברית, סיים לימודיו באוניברסיטת ייל (1922). עסק בהוראה (מתרפ"א),
בבית המדרש למורים של ישיבת יצחק אלחנן (לאחר-מכן מנהלו) וכן פרופסור לתולדות ישראל
בישיבה אוניברסיטה. היה מפעילי החינוך היהודי באמריקה, תנועת "המזרחי" שם (נשיאה בשנים
1950–1952). הקים את אוניברסיטת בר-אילן והיה נשיאה הראשון ולשם כן השתקע בארץ (1955).
קיים כהונתו זו עד מותו.
החל בכתיבתו העברית ב"הד הזמן" (תרע"ג, בחתימה: פ.ח.)
ומאז השתתף כמעט בכל העתונים והמאספים העברים בארצות-הברית,
אירופה וארץ-ישראל, במאמרים בענייני
יום ו"המזרחי" ובמחקרים בתולדות ישראל
וספרותו. ספריו: תרגום כתובים (ניו-יורק,
תש"ה), מחקרים בתקופת בית שני (ניו-יורק, 1949), ערך
את כתב-העת למדעי היהדות של ישיבה-אוניברסיטה: חורב (ניו-יורק,
תרצ"ד ואילך) וכן היה מעורכי קובץ היובל
לתנועת "מזרחי" בארצות-הברית, במלאת כ"ה שנה לקיומה (עם א.ל. גלמן, בעברית, אנגלית
ויידיש. ניו-יורק, תרצ"ו). פירסם ספרים,
מאמרים ומחקרים באנגלית וביידיש.
פנחס חורגין
נפטר בניו יורק בה' בכסלו תשי"ח, 28 בנובמבר 1957
ונטמן בישראל.
[מקורות: קרסל א 775,
תדהר,
לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור,
Yiddish Leksikon,
ויקיפדיה,
Encyclopaedia Judaica]
[צילום:
אתר אוניברסיטת בר-אילן]