אברהם מרדכי חריזמן נולד בי״ד באדר תרמ״ד, 11 במארס 1884 בעיירה אושלמיר (פלך ווילין, רוסיה) במשפחה חסידית. נתייתם בילדותו מאמו ולמד תורה מפי אביו ומפי מורים פרטיים. ״גדלתי בתוגה מעצם ילדותי,״ סיפר, ״ויצאתי מן הדכדוך בהשפעת היער הגדול וקונצרטי הצפרדעים עם יקיצת האביב.״ בתום לימודיו היה מורה בבסרביה. ב־ 1906 עלה לארץ־ישראל עם חלוצי העליה השניה והיה פועל במושבות יהודה והגליל. ב־1916 התחיל מפרסם שירים וסיפורים ב״הפועל הצעיר״. עסק רוב שנותיו בהרצאות, כתיבה, עריכה ותרגום. נפטר בירושלים בז' בחשון תשל״ט, 8 בנובמבר 1978.
    חריזמן מיקד את כתיבתו בתולדות המושבות הראשונות ובחיי החלוצים וילדיהם. סיפוריו התבססו על עובדות ומסמכים, תוך שהוא מעניק להם מסגרת בלטריסטית רבת־ענין. ספריו: ״עין גנים״ (1932); ״מחנה יהודה״ (1933); ״מעשה ברועה ערבי״ (.1933 תורגם לערבית); ״גיבורי כפר־תבור הקטנים״ (.1934 תורגם לפולנית); ״אור מאופל״ (1938) — עלייתם של יהודי תימן, מאבקם בתלאות והצלחתם בהעלאת זיק אנושי בלב רוצח ערבי; ״גבורת ראשונים״ (1947) — תולדות פתח־תקוה ובוניה; ״נחשוני החולה״ (1958) — סיפורה של יסוד־המעלה. חיבר גם ספר הדרכה מינית בשם ״יוצר אדם״ (.1943 בפסיבדונים ד. ארנסט הלזהר). האגדה שלו ״החורשה המנגנת״ נדפסה בהמשכים ב״בוסתנאי״ (1938). ערך את האנתולוגיה ״פעמי הגאולה״ (1938) ותירגם את ״ילדי היערות״ למין ריד (1924) ומסיפורי צ׳חוב, קופרין וטולסטוי.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים]