חיים רשף (אנצ'קובסקי) נולד בעיירה גרייבו, פולין למשפחה ציונית פעילה
בכ״ט בניסן תרע״ב, 16 באפריל 1912. כאן ינק משורשי ההוויה היהודית. אביו היה
שען ופרסנתו בדוחק. חיים למד ב״חדר״, בבי״ס עממי ולאחר מכן בתיכון בביאליסטוק; כאן
הצטרף לקן השומר הצעיר, וכהכנה להגשמה בא״י נסע ללמוד גננות באוניברסיטה בצ׳כיה. בגיל
22 עלה ארצה, ישר לקיבוץ ״כרית״ שבהדר, עבד בפרדסים ואחרי כן, עם ההתיישבות בכפר מנחם
- במיגוון עבודות השדה. ב-1936 הקים משפחתו עם חנקה, וכעבור שנם יצאו לביקור קרובים
בארה״ב – ומשם בשליחות התנועה לקובה. באותה תקופה יצא לאור ספר סיפוריו הראשון של חיים
צעדים חרישים. ב-1950 הם חזרו הביתה וחיים קיבל על עצמו את הדרכת חברת הנוער
ההונגרי, ניצולי השואה. אחרי לימודי הוראה בסמינר הקיבוצים היה למורה ומחנך במוסד החינוכי
בנגבה ולאחר מכן בכפר מנחם. גם בקיבוץ היה מנהל חוגי עיון בתנ״ך, משנה ואגדה ושיחותיו
היו מקור השראה לחברים; כן תרם תרומה יקרה לחג ולמועד. בשנים האחרונות עסק בתרגום ובעריכה
של ספרי ״מורשת״ ו״יד ושם״, אף חזר לכתיבה - חרף מחלתו הקשה וב-1984 - יצאה לאור
הנובלה האחרונה שלו פריחת ההיביסקוס, גם היא מהווי הקיבוץ, עתירת הגיגים ופיוט,
תוך זעקת-לב מרה על בדידות הקשישים בפרוח בניהם אל החוץ, אף אל מעבר לים. חיים וחנקה
עצמם ידעו לטפח יחסי קירבה חמים עם הבת שושנה והבן נדב ומשפחותיהם
וברבות הימים עם הנכדים ... בחברתנו היה חיים דמות ייחודית: סופר ותלמיד חכם, הומניסט
וספקן, איש הרוח וההגות. הוא השכיל להדליק את מאות תלמידיו ולהעניק להם, ברוב בינה
והומור, הבנה והערכה עמוקה למכמני התרבות של עמנו לדורותיו ושל אומות העולם. חיים
רשף נפטר בי"ג באייר
תש"ן, 8 במאי 1990.
עודכן לאחרונה: 11 באפריל 2020 |