ברוך צ׳יז׳יק, איש העליה השנייה, נולד בטומאשפול, אוקראינה, בכ״ו בכסלו תרמ״ה,
14 בדצמבר 1884. קיבל חינוך מסורתי תוך זיקה מתמדת לטבע ולמדעי־הטבע. בגיל
15 החל ללמוד בבית־הספר החקלאי היהודי באורחייב, ביסרביה ואחר בקרים ובקאווקאז. התמחה
בגננות וכן היה פעיל בתנועת ״פועלי ציון״. עלה ארצה ב־1906, יחד עם אחותו חנה, ועבד
ברחובות ובסג׳רה. אחר־כך התנחל בכנרת. בשנות מלחמת העולם הראשונה שימש גנן מטעם השלטון
הצבאי בדמשק. מ־1922 מנהל המוזיאון החקלאי של ההנהלה הציונית ואחר־כך עסק בהוראה במקווה־ישראל
ומדריך במשקי־הפועלות ובפרדסים. מ־1932 היה בעל משק בהרצליה. עשה כל הימים לשיפור הזנים
במטעים ובחקלאות.
החל מפרסם מאמריו ומחקריו בצמחי א״י ב״השדה״ מראשית הופעתו ומאז
השתתף בקביעות ב״השדה״ ובכל שאר האכסניות המקצועיות וכן בקבצים ובעיתונות. ספרו הגדול,
עליו שקד עשרות בשנים הוא ״אוצר הצמחים״ (אנציקלופדיה לצמחים, ״בצירוף נושאים איקולוגיים
ומשקיים״. החל לצאת חוברות חוברות בניקוד ובצירוף תמונות וציורים בתרצ״ח. אוחדו כל
החוברות לספר כולל על ידי רעייתו שרה ב-1956. כולל את הערכים: אאירה – אגם, נספחות
ומפתחות וכו׳ הניקוד הוא של א. פישקין). הוציא עוד: ״צמחיאל״ (אגדות ושיחות על צמחי
ארץ־ישראל. תר״ץ), ״צמחי הדלועין״ (תרצ״ז) וכן החוברות ״ירקות שדה״ (א–ב. 1940) ו״האלון״
(א–ב. 1941), שנועדו ל״אוצר הצמחים״. צ׳יז׳יק היה חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת
1938
ברוך צ׳ז׳יק היה אחיהם של חנה, שרה, אפרים ויצחק צ׳יז׳יק, דמויות בולטות
בישוב מימי העלייה השנייה ואילך. נפטר בהרצליה בי״ד באב תשט״ו, 2 באוגוסט 1955.
