הלל מלכובסקי נולד במוש־חדש (Novai︠a︡ Mysh) שבמחוז מינסק בבלארוס בט׳ בניסן תר״ך, 1 באפריל 1860. גדל וחונך בכפר על ידי אביו ובהמשך במקומות שונים בכוחות עצמו. טרם מלאו לו עשרים שנה החל לעסוק בהוראה. בשנת 1884 יצא ללונדון, ולאחר כמה חודשים (ב־1885) הגיע לארצות הברית. נשא את בתו של בן דודו יצחק יעקב וייסברג. עסק לסירוגין ברוכלות בפיטסבורג, בעיתונאות ובהוראה, החל מ־1894 בפילדלפיה ומ־1902 בניו־יורק. במשך שנים שימש כמנהל תלמוד תורה בניו־יורק, שהתפתח לרשת חינוך עברית, וכן פעל רבות להפצת התרבות והספרות העברית בארצות הברית.
    החל לכתוב בגיל צעיר בסדרת כתבות ל״המליץ״ ול״ווסחוד״ (ברוסית), ומאז בואו לאמריקה השתתף במאמרים ורשימות בענייני יום, חינוך, תיאורי־הווי, זכרונות ועוד, בעיתונות העברית ובכתבי העת שיצאו בארצות הברית. כתב פעמים רבות עבור העיתונים ״המליץ״, ״הפסגה״, ״העברי״ ו״הלאום״, וכן בעיתונות ביידיש בארצות הברית ובקנדה. בפילדלפיה ייסד את אגודת חובבי השפה העברית וכתב ביידיש על נושאי חינוך וארץ ישראל. בשנת 1893 פרסם בפיטסבורג את העיתון ביידיש ״די טויב״, אליו תרמו מוריס רוזנפלד, ד. הרמולין ואחרים, וכן סופרי יידיש מרוסיה, כגון חותנו ובן דודו יצחק יעקב וייסברג, שלום־עליכם, מ. א. שצקס ואברהם זינגר. בשל משבר כלכלי גדול, העיתון נסגר בתוך שלושה חודשים, ומלכובסקי עבר לפילדלפיה, שם ניהל חנות לממכר ממתקים וכלי כתיבה, לפני שפנה לחלוטין להוראת עברית והפך למחנך פופולרי. שימש כסוכן האמריקאי של בתי ההוצאה לאור ״אחיאסף״, ״תושיה״ ו״השלוח״. בשנת 1899 ערך את כתב העת ״שטרהל״. בשנת 1902 עבר להתגורר בניו־יורק, שם שימש כמנהל תלמוד תורה. כתב מאות מאמרים על חינוך עברי עבור ״די איִדישע וועלט״, ״יידישעס טאגעבלאט״, ״אידישער הראלד״ ו״מארגען־זשורנאל״ ואחרים. כמו כן עבור ״דער יוד״ בקרקוב תחת עריכתם של י. ח. רבניצקי וד״ר י. לוריא.
    כתב גם תחת שמות עט שונים, ביניהם ״מיכאל כתבא״, ״ד״ר וואלפסאן״, ״בן־זאב״, ״דער אמעריקאנער חקרן מלאכי״, ״אחד מן השרפים״ ו״המלאך מיכאל״.
    פרסם ספרי לימוד וספרי קריאה כגון: ״התחלה, ראשית הלימוד בשפה העברית״ (ניו־יורק, ללא תאריך), 96 עמודים; ״ראשון לחינוך״ (ניו־יורק, 1917); ״הניסיון הראשון״ (ניו־יורק, 1908), 96 עמודים; ו״סיפורי החומש״ (סיפורים מהתנ״ך) (ניו־יורק, 1908), 80 עמודים – ספרים אלה זכו לפופולריות רבה.
    עבור הקובץ ״אמעריקאנער רעדנער״ כתב כ־50 דרשות לכל אירוע, ובמיוחד לבר מצווה. כמו כן, תרם לכתבי עת כגון: ״הצפירה״, ״כנסת הגדולה״, ״גן פרחים״, ״פרחים ושושנים״, ״החיים והטבע״, ״לשוננו״ ו״העולם״; ובאמריקה: ״העברי״, ״הלאום״, ״היום״, ״תחיה״, ״הדואר״, ״היהודי״ ו״רמה״, בין היתר.
    בצורת ספר פרסם: ״דיא איִדישע אוצרות: דיא תורה און דער תלמוד ערקלערט אין צווייא ארטיקלען פיר דעם יונגען אידישען עלעמענט אין אמעריקא״ (פילדלפיה, תר״ס), 27 עמודים.
    הכין תרגום ליידיש של ״Пять моментов изъ жизни Моисея въ монологахъ״ מאת משה־לייב לילינבלום [מקור: ״חמישה רגעים בחיי משה״ (ורשה, 1900)] (ניו־יורק: רזניק און קפלן, 1909), 52 עמודים.
    כמו כן, תרגם דרמות של מקס נורדאו – ״ד״ר קאהן״, ״הזכות לאהוב״ ו״די קייטן פון שיקזל״ – (ניו־יורק: רזניק און קפלן, 1908), 31 עמודים.
    ספריו העבריים כוללים: ״כתבים בספר״ (ציורים, מאמרים ומכתבים מחיי היהודים באמריקה, פילדלפיה, תרס״ב), ״על החינוך העברי באמריקה״ (ברוקלין, תרע״ג), ועוד. סמוך לפטירתו יצאו ״כתבי הלל בן זאב מלאכובסקי״ (א–ב, ברוקלין, תרצ״ט–ת״ש), כאשר רוב החלק השני הוא האוטוביוגרפיה שלו ״חיים של שמונים שנה״.
    הלל בן זאב מלכובסקי נפטר בברוקלין, ניו־יורק בכ״ט בתמוז תש״ג, 1 באוגוסט 1943.

יצירות הלל מלכובסקי בפרויקט בן־יהודה