מינה איתן (שליטא) נולדה בכ"ה בתמוז תש"ז, 13 ביולי 1947 במחנה מעצר בקפריסין לנעמי וליעקב שליטא. לאחר עליית המשפחה לישראל התגוררה בקיבוץ בית השיטה. בשנת 1952
עזבו את הקיבוץ ועברו להתגורר בקריית שלום. ב-1959 עברה המשפחה לחולון, שם בילתה הסופרת
את תקופת נעוריה שבמרכזם עמדה הפעילות בתנועת הנוער העובד והלומד. בתקופת הצבא שרתה
בנח"ל. מינה איתן נישאה לאמנון איתן ב-1967 והייתה חברת קיבוץ חמדיה עד שנת 1987. במהלך
תקופה זו יצאה עם בעלה ושני ילדיה אורי ואופיר לארצות הברית, ניו יורק, שם שימש בעלהכשליח מטעם הסוכנות היהודית בתנועת הבונים. תקופה זו היא המקור לספרה "עיניים
קטנות בארץ גדולה". במהלך כל שנותיה בקיבוץ חמדיה הייתה מינה איתן מורה ומחנכת בבית
החינוך המשותף בקבוץ נווה איתן שם לימדה ספרות ומקרא ועסקה בבימוי הצגות בבית החינוך
ובקיבוץ. ב-1987 עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה לכפר הנוער הדסים.
בשנים 1987–2010 בהן התגוררה משפחת איתן בהדסים עבדה מינה איתן כמורה בבית הספר השש-שנתי. ב-2010 עם פרישתם ממערכת החינוך עזבו מינה ואמנון את כפר הנוער הדסים והם
מתגוררים בכפר סבא. שם הצטרפה איתן לעמותת "ידיד לחינוך" ומקיימת בהתנדבות
פעילויות של עידוד קריאה וכתיבה יוצרת בבתי ספר יסודיים ובקרב סניפי העמותה. איתן פרסמה
סיפורי ילדים בעיתוני הילדים "פילון" ו"הארץ שלנו" החל משנת 1977. איתן למדה באוניברסיטת
תל אביב ספרות ומקרא, ולה תואר שני בתיאטרון. בשנת 2018 זכתה בפרס דבורה עומר על ספרה
"שלום ותקוה חברים".
[מקורות: סודות של סופרים (2000), ויקיפדיה]