יוחנן (יואכים) בלוך נולד בברלין בט"ו באדר ב' תרע"ט, 17 במארס
1919. עם עליית הנאצים לשלטון, ב-1933, עלתה משפחתו דרך אמשטרדם
ופאריס לארץ-ישראל. סיים את לימודיו התיכוניים (1937) בגימנסיה הרצליה בתל
אביב, ובשנים 1938–1943 למד משפטים בבית ספר למשפט בירושלים. עד 1946
עסק בעריכת-דין בתל-אביב. ומאז כמורה פרטי בתל אביב, בירושלים ובפרדס חנה.
חיבר מחקרים פילוסופיים. בשנים 1948–1949 שירת בצה"ל.
בהמלצת פרופסור ארנסט סימון והפילוסוף מרטין בובר קיבל בלוך
מלגה ללימודים בגרמניה: ב-1956 למד פילוסופיה בהיידלברג ולאחר מכן, עד
1961, למד פילוסופיה, מדעי הדתות ופסיכולוגיה בברלין. ב-1957 יזם תוכניות
לימודיות באוניברסיטה החופשית בברלין ומוסדות אקדמיים נוספים במערב גרמניה
להעמקת הידע על ישראל והיהדות בקרב סטודנטים בגרמניה.
לאחר מלחמת ששת-הימים הצטרף לתנועה למען ארץ-ישראל השלמה.
ב-1969 החל יוחנן בלוך בהוראה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עיקר מחקרו עסק
בתורתו הפילוסופית של מרטין בובר ועל יחסי גרמניה, ישראל והעם היהודי.
יוחנן בלוך נהרג
בתאונת דרכים בעת ביקור בתאילנד בכ"ט בשבט תשל"ט, 26 בפברואר 1979.
[מקורות:
Wikipedia]
יהודים ויהדות – פילוסופיה פוליטית : מסות (ירושלים : מוסד ביאליק,
תשנ"ט 1998) <תרגמו מגרמנית מיכאל רוזנר, מרים קראוס, יהושע
עמיר>
<הספר כולל את כתביו של פרופ’ יוחנן בלוך בפילוסופיה פוליטית יהודית. אלו
עוסקים בבעיה קיומית של היהדות: הקשר הדיאלקטי בין הצורך בשימור לצורך
בתמורה, המתח בין שני רכיבים בלתי ניתנים להפרדה ביהדות - בהיותה עם ודת
כאחד. עם החייב להתפתח ולהשתנות במהלך ההיסטוריה, ודת החייבת לשמור על
עקרונותיה הבסיסיים ועל הקשר הבלתי-אמצעי שלה עם האל. כתביו הפילוסופיים
של יוחנן בלוך כתובים מתוך להט ופולמוס של הוגה דעות יהודי לאומי הספוג
בתרבות אירופה.אפשר שמאז פטירתו של ז’בוטינסקי זוהי הפילוסופיה הפוליטית
הימנית היחידה שנכתבה בארץ על בעיות היסטוריות עכשוויות של עם ישראל>
עריכה:
מרטין בובר : מאה שנה להולדתו (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף
הפקולטה למדעי הרוח והחברה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ב 1982)
<בשיתוף מנחם דורמן וחיים גורדון> <דברים בכנס לכבוד מאה
שנה להולדתו של מרטין בובר, שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בינואר 1978>
