אברהם נחום פולק נולד בקייב, אוקראינה בכ"ח באב תר"ע, 2 בספטמבר 1910. עלה לארץ עם אמו ואחיו ב-1923 והתיישבו בחיפה. למד בבית הספר הריאלי העברי שבעיר מגוריו. סיים לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בתחום המזרחנות (1936) ומאז עסק בפעילות ספרותית־מדעית. שנים רבות שירת בשירות התרבות של צה״ל. והיה ראש המחלקה להיסטוריה יהודית וכללית באוניברסיטת תל-אביב ומ־1961 פרופסור להיסטוריה ואמנות האיסלאם באותה האוניברסיטה וכן ראש המחלקה למדעי המזרח התיכון ואפריקה.
    פירסם בעברית ובלשונות אחרות מאמרים, מחקרים וספרים במזרחנות והמזרח־התיכון, תולדות ישראל ועוד. ספריו המקיפים יותר: "תולדות היחסים הקרקעיים במצרים, סוריה וארץ־ישראל בימי הביניים ובזמן החדש" (1940), "כזריה" (תולדות ממלכה יהודית באירופה. תש״ג, תש״ד, תשי״א), ״הישוב העברי במוצאי המלחמה״ (1945), "דברי ימי הערבים" (משחר קיומם ועד לדורותינו. תש״ו), "גיאופוליטיקה של ישראל והמזרח התיכון" (תש״י), ״עם ישראל״ (1952. גם בניקוד, 1953), "התנ״ך והתנועות הסוציאליות בעמים" (תשי״ד. תוספת: "תנ״ך ומסורת יהודית בתנועת הפועלים היהודית" מי. ארז), "בקום מדינת ישראל" (תשט״ו) וכן סידרת חוברות מטעם שירות התרבות של צה״ל: "המזרח התיכון" (תש״ט), "ארץ-ישראל וסוריה עם פרוץ מרד החשמונאי" (בערך תשי״ד), "מועדים" (בערך תשי״ד), "המאבק על דרך לירושלים" (תשי״ד), "כיבוש הארץ בימי יהושע" (תשי״ד), "בימי פרס ומדי״ (1955), ״ירושלים״ (1955), "נדודי ישראל במדבר״ (1955), "תיקון העולם במחשבת ישראל והעמים" (תשט״ו), ״המלחמה על דרכי פלשת״ (1955), "ארץ גושן" (תשט״ז), "ארץ־ישראל בימי החשמונאים" (תשט״ז), "ארץ ישראל בימי השלטון הפרסי" (תשט״ז), "החקלאות בימי המקרא״ (1956), "כוחות הבטחון של פחוות יהודה״ (תשי״ז), ״המרד של שנת 614״ (תשי״ז), "ראש השנה בעדות ישראל" (תשי״ז), "תורת ישראל לדורותיה" (תשי״ז), "דוד אלראי" (תשי״ח), "חזון המדינה בתקופה החשמונאית" (תשי״ח), "פזורי ישראל בימי בית שני" (תשי״ח), "יהדות בבל" (תש״ך), "יהדות ספרד" (תש״ך) ועוד. אף הוציא וערך לכסיקון־זוטא לערכים, אישים וספרים בשם: "כל־עת" (תשכ״ב).
    אברהם נ. פולק נפטר בתל-אביב בכ"ז באדר א' תש"ל, 5 במארס 1970.
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה]