שלום דב אֵש (אשווגה) נולד בהמבורן, גרמניה, בא' באייר תרפ"א, 9 במאי 1921 לרב יצחק דב אשווגה, ממשפחת רבנים נודעת המתייחסת לרב יצחק דב במברגר. בנעוריו הצטרף להכשרה של צעירים דתיים ובשנת 1938, זמן לא רב לפני מלחמת העולם השנייה, עלה ארצה בעליית הנוער. למד במקווה ישראל, בישיבה ובבית המדרש למורים מזרחי בירושלים. לאחר תקופה ששימש מורה ומדריך בכפר הנוער הדתי, החל בשנת 1945 ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת העצמאות השתתף בהגנה על הרובע היהודי בירושלים, נפל בשבי הלגיון הערבי בירדן, ושוחרר כעבור מספר חודשים. בשנת 1949 סיים את לימודיו לתואר מוסמך באוניברסיטה. בשנות ה-50 למד באוניברסיטת ציריך, ובשנת 1957 קיבל ממנה תואר דוקטור על דיסרטציה שכותרתה: "הקדוש (ברוך הוא): לתולדותיו של שם אל עברי בתר-מקראי".
    עם שובו לישראל התמנה כעורך הפרסומים הראשי הראשון של "יד ושם", שהוקם שנים ספורות קודם לכן, ושימש בתפקיד זה מ-1956 עד 1960. ערך את ארבעת הקבצים הראשונים של המוסד. ב-1959 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, היה מראשוני המכון ליהדות זמננו והגיע לדרגת מרצה בכיר. עם הצטרפותו של אש, שנחשף למחקר השואה במסגרת עבודתו ביד ושם, נמצא מי שיוכל ללמד את נושא השואה באוניברסיטה העברית, וכבר עם כניסתו לתפקידו כמרצה העביר את הקורס הראשון בנושא באוניברסיטה.
    את מחקריו בנושא השואה כתב מתוך השקפה יהודית לאומית. כן הדגיש את הקשיים המתודולוגיים המיוחדים הקשורים בחקר מדעי של השואה, הן מבחינת הכלים העומדים לרשות החוקר והן מבחינת המעורבות הרגשית הכרוכה במחקר זה. כפילולוג בהכשרתו, התחקה אחר לשונם המיוחדת של הנאצים במחקרו "מלים ומישמען: כ"ה דוגמאות מלשון הנאצים" (1963). המושג "קידוש החיים", שהכניס לשימוש נתן עק, בצטטו את האימרה המיוחסת לרב יצחק ניסנבוים מגטו ורשה, כי "זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות", זכה לפיתוחו של אֵש במאמרו "קידוש החיים בתוך החורבן: על הגדרתה של תקופת השואה" (תשכ"א), הנחשב לנדבך קלאסי בספרות המחקר על השואה, זכה להדים רבים והביא להפצתו של המונח. בראשית שנת 1968 צורף אש למועצת מכון ליאו בק.
    שאול אֵש נהרג בתאונת דרכים בד' בניסן תשכ"ח, 2 באפריל 1968.  לאחר מותו ראה אור קובץ מאמריו "עיונים בחקר השואה ויהדות זמננו" (ירושלים תשל"ג).
[מקורות: ויקיפדיה]

• עיונים בחקר השואה ויהדות זמננו (ירושלים : המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית : יד ושם : מכון ליאו בק, תשל"ג 1973) <ערך יוסף ולק ; הביא לדפוס מאיר חובב>