יוסף שכטר נולד בעיירה קודרינץ (Kudryntsi) בגליציה המזרחית (כיום בתחומה של אוקראינה) בד' בתשרי תרס״ב, 16 בספטמבר 1901*. למד ב״חדר״ ובביהמ״ד והוסמך לרבנות. מ-1922 בווינה. הורה תלמוד בפדגוגיון העברי של צבי פרץ חיות וכן סיים שם לימודיו באוניברסיטה (1931). עלה לארץ ב־1938 תחילה בהוראה בתיכון 'שלווה' בתל-אביב ובשנים 1940–1950 בביה״ס הריאלי בחיפה. מ־1951 מפקח על בתי הספר התיכוניים. בשנים 1953–1959 ניהל את בית המדרש למורים ולגננות בחיפה. פירסם ספרים ומאמרים, בעברית ובגרמנית בתחומי הלוגיקה, הפילוסופיה, עיוני־מקרא וחקרי-תלמוד, דברי-הגות ועוד. החל השתתפותו ב״גליונות״ (שם נדפסו מרבית דבריו) ואחר-כך בשאר האכסניות הספרותיות. ספריו: ״מבוא קצר ללוגיסטיקה״ (וינה, תרצ״ז. מבוא מאת ש״ה ברגמן), ״סינטאכסים״ (תש״ד), ״חוברות־עזר בלימודי ההלכה והאגדה״ (תש״ח–תש״י), ״ממדע לאמונה״ (תשי״ג), ״מבוא לתלמוד״ (תשי״ד), ״על הוראת האגדה בבי״ס תיכוניים״ (תשט״ו), ״משנתו של א. ד. גורדון״ (1957), ״מבוא לסידור״ (תשי״ח), ״פרקי הדרכה בתנ״ך״ (תש״ך), ״אוצר התלמוד״ (לכסיקון מונחים ומושגים בתלמוד הבבלי. תשכ״ג), ״לימודי היהדות בחינוך העל־יסודי״ (תשכ״ג), ״העל־אנושי באנושי״ (בעיות יסוד בתחום הלוגיקה והאתיקה. תשכ״ג), ״שבילים בחינוך הדור״ (תשכ״ג), ״מסות ורשימות״ (תשכ״ה) ו״יהדות וחינוך בזמן הזה״ (תשכ״ז). ערך ״מבחר כתבים״ לס. קירקגור (עם א. כרוך. תשי״ד ואילך), ״ילקוט מסות״ לי. קלצקין (1965) וכמה ילקוטים לבתי״ס מהתלמוד, המדרש, ספר האגדה, ״משנה תורה״ לרמב״ם ועוד. יוסף שכטר נפטר בחיפה בי"ח בניסן תשנ"ד, 29 במארס 1994 ונטמן בבית העלמין בקיבוץ יודפת.
* לפי מכתב לג. קרסל, נולד ב-13 בספטמבר 1901.
[מקורות: קרסל, ארכיון ג. קרסל בספריה הלאומית, ויקיפדיה]
[צילום: The David B. Keidan Collection of Digital Images from the Central Zionist Archives (via Harvard University Library), Public domain]