ישראל קולת (קופילוביץ) נולד בכ"ג באלול תרפ"ז, 20 בספטמבר 1927  בוילנה, ליטא. ב-1935 עלה ארצה עם הוריו והמשפחה התגוררה בתל אביב. אביו, חיים קופילוביץ, כיהן בוילנה כיושב-ראש  הליגה למען ארץ-ישראל העובדת, פועלי ציון צ"ס וראש המשרד הארצישראלי. בארץ היה למנהל הוצאת הספרים "עיינות" של מפא"י ולאחר מכן של הוצאת עם-עובד. ישראל קולת היה פעיל ומדריך בתנועות הנוער של תנועת העבודה. למד בחוגים להיסטוריה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1955 קיבל תואר שני. היה תלמידו של יעקב טלמון. נושא עבודת הדוקטור שלו, שהוגשה בתשכ"ד (1964), היה: "אידאולוגיה ומציאות בתנועת העבודה בארץ ישראל, 1905–1919". בשנים 1964–1965 שהה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, ובשנת 1965 התמנה כמרצה באוניברסיטה העברית, ולימים פרופסור במכון ליהדות זמננו.  בנו, צפריר קולת, אסטרופיזיקאי ומשורר.
נפטר בי' בניסן תשס"ז, 29 במארס 2007.

• ציונות וישראל בראי ההיסטוריון : אסופת מאמרים  (ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשס"ח 2008)