יצחק בן אהרן לוין נולד בייליטשקא, ליד קרקוב, פולין, בי״ז בשבט תרס״ו, 14 בינואר 1906. אביו, אהרן לוין היה רבה של רישא. הוסמך לרבנות (1935) וכן סיים לימודיו באוניברסיטאות וינה (1932) ווילנה (1937). פעיל ב״אגודת ישראל״ בפולין ובעיקר בלודז', מקום מושבו מ־1936. הגיע לארה״ב ב־1941. מ־1944 פרופסור להיסטוריה בישיבה אוניברסיטה ומ־1948 מנהל בי״ס תיכון דתי לבנות. פעיל בתחומים שונים ב״אגודת-ישראל״ העולמית ובארה״ב.
    פירסם מאמרים בענייני יום ומחקרים היסטוריים ביידיש, פולנית, גרמנית וכן בעברית. עורך ראשי של הקבצים ״אלה אזכרה״ (ציונים לראשי היהדות החרדית שניספו בשואה. שבעה כרכים), בהם גם כתב תולדות אביו (כרך א, 40–63). עוד הוציא ״חומר לשאלת התכוננות וסידור המדינה על פי התורה״ (ניו־יורק, תש״ח).
    יצחק לוין נפטר בניו יורק בכ״ח באב תשנ״ה, 24 באוגוסט 1995 ונטמן בבית הקברות על הר הזיתים בירושלים.
[מקורות: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish Leksikon, ויקיפדיה]