יצחק זיו-אב (ז'יז'וב) נולד בכ״ב בסיון תרס״ז, 4 ביוני 1907 בסמולנסק על הדניפר ברוסיה. בתום לימודיו התיכוניים השתלם בפדגוגיה באוניברסיטה של סמולנסק וערך את  המדור הכפרי של העיתון המקומי הרוסי: ״דרך הפועל״. עלה ארצה עם הוריו ב־1926 והתיישב במגדיאל, שם קיים אביו משק חקלאי. עבד תחילה בחקלאות ובמשק אביו ואחר בשירות ועד המושבה, עוזר למזכיר הכללי של התאחדות האכרים. עם היווסד העתון היומי ״הבוקר״ (1935) היה מזכיר המערכת. כעורך משנה הוא נאבק בצנזור הבריטי, וכשנאסר עליו להגיב על הטבעת אוניית המעפילים ״סטרומה״ הערים על הצנזורה כשבידיעה אחרת הדגיש מלים שגילו לקורא את הסיפור. בתום מלחמת העולם השנייה נשלח אל הבריגדה היהודית, פגש את ניצולי השואה במחנות העקורים ואף למצודתו של היטלר בברכטסגאדן הגיע. את רשמיו כינס בספר ״את אחי אני מבקש״. ב-1947 כתב מאמר שכותרתו ״בשם אלה שאינם זורקים פצצות״, שבו הוכיח את מנהיגי היישוב על שליבו בלב הנוער את היצר להיאבק בבריטים בכל דרך ואחר כך זנחו אותו לאנחות, ואפילו פנו לרסנו בדרכים אלימות. במלחמת הקוממיות היה כתב צבאי. עם קום המדינה הקים את האגף הראשון ליחסי ציבור במשרד הביטחון. מ־1952 שימש כמנכ״ל של התאחדות האיכרים. בהתאחדות האיכרים, צירף לסמל האילן והמעדר את אמרתו של משה סמילנסקי: ״אם חקלאות כאן - מולדת כאן!״ הוא ראה עצמו כדוברם של החלוצים והאיכרים של העלייה הראשונה, שמפעלם הושם בצלה של העלייה השנייה. ב-1962 הציע לבן גוריון להכריז על ״שנת הראשונים״, במלאות שמונים שנה לעלייה הראשונה. הזקן נענה לאתגר. בעקבות הצלחה זו יזם זיו-אב את ״יום התלם הראשון״ במלאות שמונים לעליית ראשוני פתח תקוה על הקרקע, ״יובל ביל״ו בגדרה״, ״מסע אל השורשים״ בראשון לציון ועוד.
    השתתף בעתוני־הארץ השונים (״הארץ״, ״בוסתנאי״, ״דואר היום״) מראשית שנות השלושים ברשימות בענייני יום. השתתף בקביעות ב״הבוקר״ ובשאר עיתונים וכתבי־עת. פירסם ספרי־מסעות: ״ארץ לא נודעת״ (פרקי מסע בארץ. תש״ג), ״את אחי אני מבקש״ (מסע אל פליטי המחנות. תש״ו), ״מגבול אל גבול״ (אנגליה—צרפת—עדן—פרס. תשי״ב), ״שלנו עד עולם״ (מסעות בארץ תוך שילוב פרקים בתולדות הישוב. תשי״ז), ״עולם לחיות בו״ (מסעות באירופה ובאסיה. תשכ״ב), ספרי־ילדים: ״שלום עליך דוד אביב״ (חרוזים לטף. חתום ״דוד יצחק״. תש״ו), ״אגד החיות״ (סיפור מבדח בחרוזים על מסע של חיות באוטובוס. תש״ו), ״אומרים ישנה ארץ״ (גלריה של אישים ודמויות מראשית הישוב. 1978), וכן ילקוט שידורים ומאמרים מימי מלחמת השחרור: ״מחיר החופש״ (תש״י). השתתף בעריכת ספר יובל רמת־גן (1946) ובעריכת פירסומי התאחדות האכרים. יצחק זיו-אב נפטר בי״ד בטבת תשס״ב, 29 בדצמבר 2001 ונטמן במגדיאל.
[מקורות: קרסל, תדהר, לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה]