גרשון חורגין נולד בפוהוסט, ליד פינסק (כיום בתחומי בלארוס) בי"ד בכסלו תרס"ד, 3 בדצמבר 1903. אחיו של פנחס חורגין. הועלה ארצה ב-1911 ונתחנך בירושלים. יצא לארצות-הברית ב-1923 וסיים לימודיו באוניברסיטאות קולומביה וג'ון הופקינס (1928 ; 1929 ; 1940). עסק בהוראה תחילה בבלטימור ואחר-כך בניו-יורק, בה הוא כיהן מ-1939 כפרופסור לספרות עברית ופילוסופיה בישיבה אוניברסיטה.
    חורגין פירסם מ-1930 (ב"מאזנים") מאמרים ומחקרים על ספרות עברית וכללית ופילוסופיה ב"הדואר", "ספר השנה ליהודי אמריקה", "בצרון", "תלפיות", "ישראל" (זכרונות על השתתפותו בהגנת ירושלים בפרעות תר"ף), "פרקים", "תלפיות", "חורב", "החינוך", "התקופה" ועוד. בתשי"ט יצא ספרו: "זרמים בפילוסופיה החדשה". היה מעורכי ספר היובל לק. ש. מירסקי (ניו-יורק, תשי"ח. עם ש. ברנשטין), כתב על ענינים אלה גם באנגלית.
    גרשון חורגין נפטר בניו יורק בד' בניסן תשל"ח, 11 באפריל 1978.
[מקורות: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon]
[תודה לגב' שולמית ברגר מארכיון ישיבה אוניברסיטה]