יוחנן גוש חלב, מנהיג ציוני ומשורר יהודי בשפה ההונגרית. שמו האמיתי - דוד וידר, נולד בניטרה (סלובקיה) בכ"ז באדר ב' תרמ"ו, 3 באפריל 1886. בתום לימודיו התיכוניים עבר לבודפשט ועבד בעיתונים יהודיים שונים. ב-1918 נתמנה עורך העיתון היהודי 'ז'ידו סמלה' ('מבט יהודי'), אך כעבור חודשים אחדים הוצאה נגדו פקודת מעצר, לאחר שהצדיק בעיתונו את מחאתן של נערות יהודיות על תופעות אנטישמיות. אש נמלט לקלוז' (טרנסילבניה, רומניה) והצטרף למערכת העיתון 'אוי קלט' ('המזרח החדש'). פעילותו הנמרצת וכתיבתו ספוגת הלהט עודדה מאות מיהודי הונגריה לעלות לארץ-ישראל. ב-1938 עלה הוא עצמו לארץ. היה בהכשרה בשער-הנגב. הצטרף לקיבוץ כפר-סאלד ועבד במרעה. ב-1944 נבחר כציר לאספת הנבחרים. מ-1949 עבר לחיפה ועסק בתרגום יצירותיו לעברית. יוחנן גוש-חלב נפטר בחיפה בכ"ז באדר ב' תשי"א, 4 באפריל 1951.
    שירתו הלאומית של גוש-חלב, שינקה ממקורות מקראיים, מצטיינת בעושר לשוני ובלהט פאתטי. לרבים משיריו נודעה השפעה עמוקה על הנוער היהודי בהונגריה ; מהם יוזכרו: "כל שלבו אמיץ ירים את ידו!", "מבשר המשיח", "יום שישי לעת קרב". כן כתב סיפור לבני הנעורים, שלושה מסעי בניהו הגיבור (1928.  תירגם לעברית (עם צבי ברמאיר) בשם מסעי בניהו, 1955) – מבצעי הגבורה של בניהו בן יהוידע קוטל האריה, שיצא להביא את השמיר לבניית המקדש.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים]