שמריהו טלמון (זלמנוביץ') נולד בי״א בסיון תר״ף, 28 במאי 1920 בעיר סְקֶרְנֶביץ (Skierniewice) שבמרכז פולין. למד בגימנסיה הריאלית היהודית-רפורמית בברסלאו, אז בגרמניה. ב-1939 הוחזק שלושה חודשים במחנה הריכוז בוכנוואלד, עד שלבסוף עלה בידו לעלות לארץ ישראל באותה שנה. לאחר עלייתו החל ללמוד באוניברסיטה העברית. בשלהי המנדט הבריטי נשלח למחנות המעצר בקפריסין שם לימד במסגרת סמינר רוטנברג, בית ספר להשכלת מבוגרים שהפעילה קבוצת סטודנטים ומורים מן האוניברסיטה העברית. עם שובו מקפריסין לחם במלחמת העצמאות על הגנת ירושלים. בשנת 1955 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטה העברית, על עבודה בהדרכתו של יצחק אריה זליגמן בנושא ״כפלי גרסה: תופעת יסוד בתולדות המסירה של נוסח המקרא״. בשנת 1957 נתמנה למרצה בחוג ובהמשך כיהן כראש החוג. בשנת 1974 היה לפרופסור מן המניין. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית וכרקטור אוניברסיטת חיפה בראשית ימיה. בשנת 1988 יצא לגמלאות והיה לפרופסור אמריטוס. לאחר פרישתו היה לעורך הוצאת מפעל המקרא בירושלים.
    טלמון היה מִבֵּין חלוצי הגישה הספרותית בחקר המקרא, מחקרו התמקד בחברה הישראלית בתקופת המקרא, בתנ״ך כספרות, בהיסטוריה של מסירת הטקסט המקראי ובגרסאותיו ובמגילות קומראן.
    שמריהו טלמון היה נשוי לסוציולוגית יונינה טלמון ולאחר מכן לפנינה מורג טלמון. נפטר בירושלים בח' בטבת תשע״א, 15 בדצמבר 2010.
[מקורות: ויקיפדיה, Encyclopaedia Judaica 2nd ed]

• כפלי גירסה : תופעת יסוד בתולדות המסירה של נוסח המקרא (ירושלים, תשט"ז 1956) <דיסרטציה>
• מלאכת הסיפור במקרא (ירושלים : הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית, 1965) <בעריכת גבריאל גיל>